הטלוויזיה והמחשב תופסים והולכים חלק גדול בתרבות הפנאי שלנו ומהווים גורמים המעצבים את ראייתנו, תפיסתנו, אופן חשיבתנו ושיפוטנו את מציאות חיינו.
בעבר הרחוק זו הייתה "מדורת השבט". כל השבט היה מתכנס ונפגש מדי ערב ומה שהיה קורה סביב המדורה לימד, עיצב וקבע מיקום, ערך וסטייל. היום אלו הטלוויזיה והמחשב. והתהליך אותו עובר האדם הוא אותו תהליך ולכן החליפו הטלוויזיה והמחשב את מדורת השבט והם מדורת השבט של העידן המודרני.
בעולם הכלכלי הגלובלי (גלובלי-כלל הגלובוס) ובעידן הפרסום, חלק גדול מהמניעים מאחורי הטלוויזיה וכלל המידע הם כלכליים: צפה כדי שתקנה, שיהיה רייטינג וחברות הפרסום ישלמו לערוץ המשדר יותר כסף.
במציאות כזו המשמעות והחשיבות לגבי הצופה, ובייחוד אם הוא ילד, שתהיה לו יכולת להבין את ההשפעה של המסרים על חייו: האם הוא קונה את המעדן שרק יצא בגלל מסע הפרסום, האם מבקש מהוריו לקנות מוצר שזה עתה נחשף במסע פרסום חדש, האם מנסה לנהל מערכת יחסים ולהראות כמו בטלנובלות, מוצא עצמו שר פרסומות....
גם המבוגרים חשופים ומושפעים מעולם זה והמפרסמים מכוונים עצמם להשפיע על כולם ועדיף ביחד:
"כי בשבילו זה דני ובשבילך חלב...."
כל אחד צריך לשאול עצמו האם הופך הוא להיות צרכן לא בררן, או האם את/ה מסוגלים לזהות את הצרכים שלך, למה באמת אתם זקוקים ולמה גרמו לכם להרגיש ולחשוב שאתם צריכים, וכדאי לכם? האם ניסיתם וחשבתם לפתח טעם אישי או שאתם צורכים הכל? האם אתם צרכנים כפייתיים? מכורים?
על צרכני הטלוויזיה והמחשב להיות כל הזמן מודעים ולשאול עצמם תמיד: מה קורה כאן? מי רוצה מה? האם זה לטובתי? או משתמשים בי? האם מנסים לשנות את דעתי בהתאם לעמדות של מישהו?
האם עצרתם לחשוב ולענות לעצמכם על הישיבה מול מכשיר הטלוויזיה והמחשב? על איזה צורך שלכם היא עונה? התנתקות וממה בדיוק? מנוחה? עניין -למידה? בריחה ממשהו? כמה שעות? האם אתם משלמים מחיר על זה? בלימודים? בקשרים עם חברים, משפחה? בק"ג?
ולזכור- המציאות שמציגה הטלוויזיה היא לא בהכרח אמיתית, החיים נראים לפעמים ממש אחרת.
