"זה בראש שלך וזה רק נדמה לך" אמר הזמר אריק איינשטיין לפני שנים באחד השירים היותר מפורסמים שלו. "שמן" זו תפיסה בראש והראש שלנו שבוי בתפיסה שרווחת, ואנו מסכימים לה מבלי לעצור לרגע להסתכל עליה. בכך אנו גורמים לעצמנו ולאחרים סבל רב, עד כדי סיכון הבריאות הפיסית לפעמים וערעור קבוע של הבריאות הנפשית.
ילדים שחוששים מהשמנה בגיל צעיר ומתנהגים בהתאם לחשש זה, לא ימצו את מלוא פוטנציאל הגדילה שלהם ולא יגיעו לגובה המקסימלי שאליו יכלו להגיע בגנטיקה שקיבלו וכן תופעות מסוכנות אחרות שתוחמץ להן ההזדמנות לעולם.
שמן זה עניין של תקופה והשקפה ויש כאלו שיאמרו שזה גם עניין של גיאוגרפיה. בעבר ההיסטורי הרחוק הנשים היפות, אלו שכולן רצו להידמות להן, היו השמנות יותר משום שזה העיד על אורח חייהן, שהן עשירות יותר ויש להן מספיק אוכל. הנשים שטרחו לצייר אותן בכל יצירות המופת כמו תמונת המונה ליזה ואחרות, היו נשים שבהגדרת התקופה היום היו מוגדרות כשמנות.
זאת אומרת שהמשקל הוא כלי להעיד על דברים נוספים עליך ועל ערכך. בשנים האחרונות עלתה המודעות לבריאות ומחקרים הראו כי אנשים עם עודף משקל, המוגדר לפי נוסחאות חישוב של משקל וגובה, הם בריאים פחות וזה לא טוב. אבל מה לגבי כל אילו שחושבים על עצמם שיש להם רק 5-10 ק"ג עודף? מה הם? איפה הם מסתבכים?
אז מאיפה זה בא? בכל תוכניות הטלוויזיה ובתחרויות שונות מחפשים את הבחורה היפה ביותר שהיא גם רזה. בכל התוכניות, הטיפוס השמן הוא זה שצוחקים עליו. זאת אומרת שיש חיבור אוטומטי בין "שווה" לבין המשקל. היינו, הערך העצמי של הילד/ה נמדד בק"ג!!! אין הפרדה בין האדם/משקלו לבין מה שהוא. ביום-יום אלו חיים במעלית: עליתי ק"ג - אני שווה פחות, ירדתי - אני שווה יותר. האם זה נשמע לכם הגיוני???....ויש בלבול נוסף: אנחנו כבר לא יודעים בעצמנו מה אנחנו, אז מוצאים מצב בו, בעיקר בנות, שואלות אחת את השנייה: "תגידי אני שמנה?" מה שאומר שהן צריכות עיניים של מישהו אחר להבין מה הן, כי הן בעצם לא שמנות אמיתיות אלא שואלות את השני לקבלת אישור ממנו על מצבן. בעצם זה מצב אבסורדי בו הן נותנות- מעניקות לאחר/למסתכל את הכוח והסמכות להחליט אם הן בסדר או לא, במקום לבנות את הערך העצמי שלהן על בסיס התפיסה שלהן את עצמן. כל התהליך הזה מתרחש בגיל צעיר בו הילדים כולם רגישים ובונים את עצמם ואת מעמדם החברתי. דרך נושא המשקל נבנים ע"י הפחתה של האחר או מפחיתים את עצמם בעיני עצמם "בהתנדבות", בגלל תפיסת המשקל.
לעיתים אנו פוגשים מצב עצוב בו לילדים שמנים אין הרבה חברים. כן מוצאים שוני בין בנים ובנות: בן שמן עשוי למצוא עצמו במקום חברתי טוב, בת שמנה פחות.
אז המפתח הוא בראש שלנו: להבין את עריצות המשקל ואת הקבלה שלנו את העניין על עצמנו בחברים ובתגובתם. אם הסביבה לא עושה עניין מהילד אז מצבו יותר טוב
