לעולם אין שני ילדים מאותה משפחה גדלים במציאות שווה. כל ילד שמצטרף למשפחה כשזו מצויה בשלב שונה ברצף ההתפתחות. בעצם, כל אחד מהילדים שבאותה משפחה נולד למשפחה אחרת ולהורים אחרים.
הילד הבכור הוא זה שגרם להוריו להיקרא הורים ולעיתים גם ראשון הנכדים. הרבה בכורים גדלים לתוך מגננה של ערעור מעמדם בידי האח הצעיר שנולד אחריהם. האח השני נולד לתוך משפחה הומה שאחיו הבכור לא גדל בתוכה.
מחקרים מתארים את הקשר העז בין תכונות אופי לבין סדר הלידה.
ללא קשר למין, מעמד או מוצא, המשותף לאנשים שנולדו באותו סדר במשפחה גדול לעיתים יותר מהמשותף בין אחים מאותה משפחה. כלומר - יש סיכוי רב שנמצא אצל הילד השני שלי והילד השני של השכנה נקודות דמיון רבות יותר בתכונות ובתפיסות התנהגויות מאשר בילד הראשון והשני אצלי בבית. עם כל אחד מהילדים יש להורים קשר ייחודי ושונה המושפע מאשיות ההורה והילד ביחד. לכן אין מה לחפש נקודות דמיון ולהשוות בין הילדים שבאותה המשפחה.
אח הוא המתנה הגדולה ביותר שאנו ההורים יכולים להעניק לילדינו.
מערכת יחסים בין אחים היא מערכת היחסים הארוכה ביותר שיש לאדם בחייו. הקשר מתחיל בילדות, לפני הזוגיות, נמשך אחרי מות ההורים, עזיבת הילדים ולעיתים גם אחרי מות בן הזוג. האח הוא החבר הפסיכולוגי לאותו דור במשפחה. מיוחדות הקשר אצל אחים נובעת מאורך הקשר, שוויון הזכויות שבו ומהעבר המשותף. זהו קשר שעשוי להיות מקור סיפוק, תמיכה רגשית והנאה. זו מערכת יחסים הממלאת תפקידי עידוד, תמיכה וטיפול. אחים עשויים להיות בעלי ברית נאמנים וחברים טובים עד סוף ימיהם.
קבלת הגזירה שאחים רבים ו"ככה זה", תוך השוואה קבועה ביניהם היא אחת הדרכים ליצור יריבות בין האחים ולחסום בכך בניית קשר בריא ביניהם.
יריבות אחים מסוגלת ליצור מצוקה וסבל רב ויכולה ללוות אנשים גם בחיים הבוגרים. היא עלולה להפוך לירושה רגשית שמושלכת על מערכות יחסים אחרות.
כל ההורים עושים השוואות: "למה אתה לא עושה שיעורים כמו אחיך"?, "למה אתה לא יכול לשבת בשקט כמו אחותך"?.
בחברה תחרותית כשלנו, בה נקבעים ההישגים לפי צבע הדשא של השכן, עריכת השוואות ביו ילדים היא בלתי נמנעת. השוואות חוזרות ונשנות, בהן הילד מוצג כפחות מוצלח מילד אחר, משדרות לילד מסר של אכזבה ודחייה. במצבים בהן הוא העליון בהשוואה, ינסה הילד לשמור על מעמדו בכל האמצעים, על חשבון אחיו. דרוג הילדים או ייחוס תכונות לילד ("המקסים, החכם, המעצבן") יוצר קיבוע ותחרות שבאה לביטוי באמצעות מריבות, המונעת התפתחות יחסי אחאות בריאים.
חשוב שהורים יתייחסו לאחים באותה משפחה כאל אנשים בעלי יכולת, רצונות וצרכים שונים התואמים את גילם ואישיותם. השוואה, דרוג וייחוס תכונות מסוימות לילדים גורמת לתחרות, קנאה ועגמת נפש לכל הצדדים - ילדים והורים כאחד ומונעת התפתחות יחסי אחאות תקינים ובונים בין הילדים במשפחה. המודעות של ההורים לחלקם במריבות ואי התערבותם ביחסים בין הילדים עוזרת מאוד בשיפור היחסים בין האחים. ( כפי שפורט ברשימות קודמות בטור זה) . קשר טוב בין אחים הוא אחד המתנות החשובות שאנו ההורים יכולים להעניק לילדים.
כולם בסירה אחת:
יותם, האח הצעיר, בוכה בגלל חן. ההורים נזפו בחן הגדול, הענישו וניסו להסביר, ללא הועיל. חן מצידו כועס על ההורים וטוען שהם מעדיפים את אחיו הצעיר על פניו.
כאשר מטפלים בכל ילד לחוד אחרי מקרה בעייתי, יוצרים מצב בו כל אחד מהילדים מנסה למצוא חן בעיני ההורים ולהראות שהוא לא אשם. התערבות ההורה מחריפה התחרות בין הילדים. במצב כזה הילד מרוכז רק בעצמו על חשבון אחיו. אם נתייחס אל כל הילדים כאל קבוצה "בסירה אחת", כאל חטיבה אחת שהפרה משמעת, יוצאת רוח התחרות בין הילדים ומבטלת העדפת אחד על פני השני. במקרה כזה אנו שמים בסדר עדיפות עליון את יחסי האחים ואת הצדק בדרוג במקום השני, מתוך מחשבה שאנו אחראים על ילדינו ולא אחראים על הצדק העולמי.
לאור הגיון זה, אין לומר "בגלל יוסי המשחקים מפוזרים", אלא "בואו נאסוף ביחד את הצעצועים". בנוסף חשוב להימנע מלקבע התנהגות: "תמיד אתה מפריע לאחותך", ולאפשר לכל אחד מהילדים להתנסות במגוון התנהגויות ולחרוג מתגובות צפויות המקבעות.
יחסי אחים - אחת ההשקעות הכי טובות בשוק
