מלך ומלכת הכיתה הן דמויות שנמצאות כמעט בכל כיתה, בכל דור ובתרבויות שונות. שאלו את הוריכם מי זו או זה היה אצלם ומיד הם יאמרו לכם. גם הם זוכרים את השמות וזה לא במקרה שזוכרים.
זהו מצב של בניית סדר חברתי מקומי, בדרך כלל בכיתה או בשכבה. ארגון היררכיה בתוך חבורה של ילדים, הגדרה שבה מסומנים המלכה/המלך המקובלים ואלו שאינם מקובלים.
הגדרה זו מסמנת שווים יותר ושווים פחות בכיתה, כאשר המגדירים משתמשים באמצעות הגדרתם את האחרים כ"פחות מקובלים" כדי להעלות את עצמם. זוהי בעצם הגדרה של אלו שיש להם רצון להעלות את עצמם ואין לה כל אחיזה בשום מציאות .
מלכת הכיתה/ השכבה היא זו שבדרך כלל זו שמשקיעה בעצמה בחיצוניות, עושה "שופינג" ברצינות. היא לא צריכה להיות תלמידה טובה ובדרך כלל זה בלתי אפשרי שתלמידה טובה תהיה מלכת הכיתה כי אז היא "חְנוּנִית". עדיף שתעשה כמה שיותר דברים "נגד" עולם המבוגרים הממסדי.
היווצרות המלך והמלכה מתרחשת באופן סמוי. אין " הכתרה" אך כולם יודעים.
כתוצאה מהמלך והמלכה נוצרות קבוצות של תומכים שהם החברים הטובים של המלך והמלכה והם ניזונים מכוחם. אלו שאינם בקבוצות אלו, משמיצים אותם ויש להם בעיה של מקום בחברה.
הילדים אינם מעזים לפתוח את הפה לגמרי על המלך והמלכה. יש פה עניין של מאבקי כוח ושליטה. במיוחד כשהמלכים מרשים לעצמם להפריע. אבל חשוב לזכור: אין מלך בלי נתינים. בעצם, את הכוח שואב המלך מהילדים הנענים/נשמעים לו, הם אלו שבונים את כוחו והוא תלוי בהם - לא הם תלויים בו לאישור מעמדם החברתי.
הכוח של המלך גורם לאחרים לפעול לפי רצונו ולא לפי המציאות למשל: אם המלכה אמרה שהילד הזה טעה בתשובתו, למרות שהוא צדק, כולם יגידו שהוא טועה .
יש מצב בו המלכה/מלך מאבדים את מלכותם וגם זה מתרחש כתהליך סמוי, אבל זה ברור לכולם.
כאשר זה קורה, המלך/ה מרגיש/ה שנאה וכעס על "יורש העצר". קורים מקרים, שבהם אחד ה"נתינים" מנסה להפוך למלך הכיתה, ובדרך כלל ניסיונות כאלה, "מרידות במלך", מסוג זה הן בולטות לעין ונראות ממש פתטיות.
כאשר ילדים מקבלים באופן בלתי מעורער את המבנה החברתי הזה, יש לילד בודד קושי רב. זה ללכת נגד הזרם ונגד הקוד החברתי בכיתה. המחיר כבד מדי, כמעט בלתי אפשרי מבחינת הילד. החברה קשוחה ביותר. בנושא הזה חשוב לזכור, להזכיר לאחרים ולשנן:
