זה מתחיל מיד אחרי הלידה. אמהות רבות משוות בין ילדיהן לבין ילדים אחרים. לא פעם נשמעים מפי אמהות משפטים כמו " הבן שלי כמעט ולא ישן לעומת הבן של חברה שלי, למרות שהם בני אותו גיל", "הבת שלי עצלנית, היא כמעט ולא מתהפכת לעומת הבת הגדולה שלי שבגיל זה התהפכה המון", "הבן שלי לא כמו ילדים אחרים, הוא הרבה על הידיים, הוא סובל מגזים" ועוד רבות הדוגמאות להשוואות בין תינוקות שאמהות נוטות לערוך.
תינוקות, כמו מבוגרים, שונים זה מזה. ואכן ישנם רגועים יותר וישנם רגועים פחות, יש הממהרים לכעוס ויש רגועים יותר. ישנם חברותיים יותר וישנם פחות. בני אדם שונים זה מזה גם בצורכיהם. ישנם הזקוקים ליותר שעות שינה וישנם שזקוקים לפחות שעות שינה, ישנם טמפרמנטים יותר וישנם פחות. אלה הן רק מעט מהדוגמאות הממחישות לנו את העובדה שיש שוני בין אנשים בכלל ובין תינוקות בפרט.
טווח הנורמה בהתפתחות תקינה של תינוקות רחב ולכן קיימים הבדלים בין התינוקות השונים. בכל מקרה יש להיות במעקב התפתחותי מקצועי כדי לוודא שהתפתחותו של התינוק אכן בטווח הנורמה. הבדלים אכן קיימים מיד לאחר הלידה ויותר מכך, הבדלים בין תינוקות קיימים עוד בתקופת העוברות: ישנם פעילים יותר ברחם אימם וישנם פאסיבים, ישנם הבוכים מאד ברגע יציאתם מהרחם לאוויר העולם וישנם הממעטים בבכי בזמן זה. תינוקות שונים זה מזה אף בתוך אותה משפחה, כלומר, ילדים לאותו זוג הורים גם הם שונים זה מזה ונכון הדבר אף לגבי תאומים. לכן מיותרת ההשוואה בין ילדים בכלל ובין ילדים בני אותה משפחה בפרט, שכן לכל ילד אופי משלו. לפיכך חשוב מאד שההורים יהיו קשובים לצורכי הילד ההיחודיים לו וינסו לספק את צרכיו.
השוני הקיים בין תינוקות מתבטא בתחומים רבים ומגוונים כגון:
ברמת פעילות, בתגובה לגירויים ובעוצמת התגובה - תינוקות שונים מגיבים בצורה שונה לאותו טעם, ריח, מגע או אפילו כאב. ישנם המביעים מצוקתם בבכי חזק ואחרים יבכו באופן חלש. גם תגובתם לגירויים חזותיים, שמיעתיים, או אינטלקטואלים (שכליים) שונה. ישנם המגיבים לגירוי כלשהו בהפתעה וכאלו המגיבים בבהלה. ישנם המגלים סקרנות והתלהבות לחפצים חדשים וישנם הבוחנים חפץ חדש בחשש.
בתגובה לאנשים זרים, במידת הסחת דעת, ביכולת התמדה, במצב רוח, באיתותים - ישנם תינוקות שאצלם יכול ההורה לזהות בבירור את מצוקתם, להיות בטוח שהתינוק סובל כרגע מכאבי בטן, מעייפות, רעב וכן הלאה ויש תינוקות שקשה יותר לזהות את סוג מצוקתם.
בסדר היום ובהסתגלות לשינויים - ישנם תינוקות המסתגלים מהר, למשל למקום חדש וכאלו המתקשים להסתגל. המסתגלים שבהם בדרך-כלל יירדמו בכל מקום ואילו הילדים המתקשים להסתגל אכן יתקשו להירדם במקום שאינו המקום הקבוע שלהם. הדבר נכון גם לגבי הסתגלותם לסוגים שונים של אוכל למשל.
אנו רואים את הביטוי לשוני בין תינוקות כפי שצוין, גם בכמות הבכי ועוצמתו, זמן הערנות, מידת הסקרנות, כמות החיוכים, כמות שעות השינה ואף ברמת רגיעתם. לסיכום, לכל תינוק אופי ומזג שונה.
מה הגורם לשוני בין תינוקות?
ברורית וולס, פסיכולוגית חינוכית מומחית בייעוץ לגיל הרך, מציינת את העובדה שחלק מהשוני בין ילדים הוא מולד ונובע מעודף גירוי תחושתי בעור או מתת רגישות אצל הילדים. ילד עם עודף רגישות תחושתית, לא אוהב מגע. הרבה גירויים מהווים עבורו אי נוחות, למשל, תפרים בבגד, אור מסנוור, רעש בעוצמה גבוהה ואפילו חיבוק של אימו. נוצר מצב בו גם כשאימו מרימה אותו כדי להרגיעו, לא נוח לו והוא בוכה. מצד שני ישנו הילד עם תת רגישות בעור שזקוק למגע אינטנסיבי ונרגע כשהוא הרבה על הידיים. במידה ולא תחול הבשלה טבעית של המערכת התחושתית בשלב מסויים ילדים אלו יזדקקו לפיזיותראפיה ומאוחר יותר לריפוי בעיסוק. אבל קודם לכן, לדברי וולס, חשוב שההורה יגש לייעוץ כדי שאיש מקצוע יאבחן את הבעייה ויתן להורים כלים להתמודדות עם התינוק. אחד הדברים שיעזרו להורים הוא הדרכה איך לתת לתינוק את הגירוי בצורה מתאימה. הורים לילדים כאלו הרבה פעמים חשים תסכול. תסכול ההורים עלול לפגוע בהתפתחות התינוק. הדרכה מקצועית יכולה לעזור להם להתמודד גם עם התסכול, להבין שאין בהם אשמה ולקבל כלים מעשיים שיקלו על ההורה ועל התינוק.
ניתן לחלק את כלל התינוקות לשלוש קבוצות:
תינוקות בעלי מזג נורמלי - אלו הם תינוקות המביעים את עצמם באופן נורמלי, כלומר, לא פעילים מדי ולא פסיביים מדי, לא ערניים מדי ולא ישנוניים מדי, לא בכיינים מדי ולא רגועים מדי. תינוקות אלו בדרך-כלל מביעים את עצמם בצורה ברורה, דבר המקל על ההורה להבין את צרכי הילד ולספקם. סה"כ זהו סוג תינוקות נוח. הם אמנם זקוקים לזמן כדי להתרגל למצב חדש, אך לזמן מועט יחסית. מזג זה מאפיין את רוב התינוקות.
תינוקות בעלי מזג נוח - אלו הם התינוקות הנוחים ביותר לטיפול. תינוקות רגועים, חייכניים, סקרנים, מסתגלים לשינויים כגון שינוי מקום או מזון. תינוקות אלו בעלי סדר-יום קבוע, דבר המקל על ההורה. תקופת הסתגלותם לכל מצב קצרה ביותר, יכולים לסבול יותר רעב או שינה במקום פחות נוח. קולות ורעשים לא כל-כך מפריעים להם. סוג תינוקות זה מאפשר להורים "לקרא" אותם טוב יותר ולדעת למה לצפות. אך יש לזכור שלמרות שתינוקות אלו נוחים מאוד, חשוב מאוד להקפיד לגרות אותם, להיות איתם ולהעניק להם חום, כיוון שמפאת "נוחותם" קל מאד "לשכוח מהם" ועלולות להיות לכך השלכות לגבי התפתחות התינוק. חלק מתינוקות כאלו נחשבים לתינוקות נוחים מדי, שאינם בוכים ורמת העירנות והפעילות שלהם נמוכה. מצב כזה צריך כמובן להדליק נורה אדומה ויש לבדוק זאת על-ידי איש מקצוע.
מתי בדיוק נדלקת נורה אדומה?
ברורית וולס מתארת בדבריה שישנם ילדים רגועים וזה נפלא, אך יש לעקוב אחר הילד כשהוא ער. נורה אדומה אכן תידלק כשהילד לא מספיק סקרן בזמן שהוא ער, כשהוא לא שולח יד למובייל, כשהוא לא מגיב לקולות וכו'.
תינוקות בעלי מזג קשה - קבוצת תינוקות זו מהווה חלק קטן מכלל התינוקות. תינוקות אלו בוכים יותר, עוצמת תגובתם לגירויים חזקה יותר. בזמן שהם רעבים הם צורחים וקשה להרגיעם. קשה להם להסתגל לשינויים. במקום חדש הם מגיבים באי נוחות. הם בעייתיים יותר בניסיון לאכול מאכל חדש. קיימים סוגי לבוש המפריעים להם. לרעש הם יגיבו בחוסר שקט. לתינוקות כאלו אין סדר-יום קבוע. ההורה מתקשה להבין את צרכיו של התינוק ומה בדיוק מציק לו. קשה לקלוט את המסרים של תינוק כזה ולהרגיעו.
יש לזכור, שגם אם התינוק שלנו בוכה הרבה יותר מהתינוק של השכנה או החברה, זה לא אומר שהוא לא בסדר. זה גם לא מנבא שהוא יהיה ילד מאוד קשה לטיפול בעתיד, יחד עם זאת חשוב תמיד להיות עם היד על הדופק.
איך בכל זאת אפשר לדעת שהילד איננו היפראקטיבי?
לדבריה של וולס, הורים רבים לתינוקות בעלי מזג קשה חוששים שתינוקם יהיה היפראקטיבי. היא מרגיעה באומרה שרוב התינוקות ה"קשים" לא יגדלו להיות היפראקטיביים. ניתן לראות סימנים רכים סביב גיל שנתיים, אך עדיין לא תינתן אבחנה של היפראקטיביות כיוון שלא כל המערכות הבשילו. מה שכן, איש מקצוע יוכל לתת להורה טיפים איך להקל על הילד ועל סביבתו, כך שהגידול יהיה קל יותר. לא תמיד צריך מעורבות ישירה של איש מקצוע. איש המקצוע יכול לתת לאם הדרכה והיא תעבוד עם הילד בבית. בכל מקרה, בבית מומלץ לאם להירגע ולנסות ללמוד מהו הקצב של התינוק. תינוק בן חודשיים שבוכה ורוצה על הידיים, זה לאו דוקא בגלל שהוא מפונק. במידה והאם מזהה שהוא לא אוהב מגע, יש לחבק אותו לאט לאט ולא בתנועות מהירות.
מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית ולמי יש לפנות?
יש לפנות לעזרה לרופא התפתחותי, או לאיש מקצוע המתמחה בגיל הרך, כשהאם מרגישה שקשה לה רגשית להתאים את עצמה לילד, כשהיא מתוסכלת, כשהיא בוכה, כשהיא לא בטוחה שהיא נוהגת נכון עם התינוק, אומרת הפסיכולוגית וולס. ברגע שהאם תהיה רגועה, גם אם יש בעיה אובייקטיבית, היא תיתן מגע לתינוק שלה ממקום יותר בטוח.
מספר כללים שיקלו על הטיפול בתינוקות ואציע דרכים להרגעת התינוק
הורים לתינוק בעל מזג קשה צריכים לזכור כי:
בדיוק כאן המקום שלנו ההורים לסייע לו, להרגיע אותו ולתת לו תחושה נפלאה של חום, בטחון והמון אהבה. אין להסיק מסקנות מוקדם מידי ולתת לילד תווית של ילד רע או קשה או עקשן וכו', שכן יש לזה השלכות לגבי העתיד. לעיתים על ידי הדבקת תוויות אנו עלולים לקבע התנהגות זמנית כלשהי וחבל.
לדברי ברורית וולס, פסיכולוגית חינוכית מומחית, אצל רוב הילדים הבכי עובר עם הזמן והוא אינו נובע מקושי מולד. יחד עם זאת, אין לחשוש מקבלת עזרה מרופא התפתחותי או מפסיכולוג מומחה לגיל הרך ברגע שהאם חשה מצוקה, כשהיא חשה שאינה מספיק טובה, או שקשה לה מאוד להבין את התינוק. במידה והתינוק זקוק לטיפול, הוא יקבל אותו. בכל מקרה, ברגע שהאם תחוש בטוחה יותר בעצמה ורגועה, היא תשדר זאת לילד ואז יוקל גם לאם וגם לילד.
דרכים להרגעת התינוק:
יש לשאת את התינוק על מנשא, לשאת אותו על הידיים בצורה אנכית כשראשו על כתפך וללטף אותו בגבו, להשכיבו על בטנך כשראשו על ליבך כדי שיוכל לשמוע את פעימות ליבך, לנענע אותו בעדינות. להשכיבו על הברכיים וללטף בעדינות את גבו או לטפוח על גבו בעדינות. אמא עצבנית מנענעת בעצבנות וזה חודר לתינוק ומובן שלא ירגע. השמעת מוסיקה רגועה, אמבטיה פושרת, ערסל בבית, במקום שאתם נמצאים בו הרבה, יכול להרגיע במיוחד כשהתינוק רואה אתכם, שומע אתכם ומריח אתכם. עיסוי תורם גם כן להתפתחות הילד ולקשר בינו לבין אימו. מחקרים רבים מצביעים על חשיבות המגע להתפתחות התינוק ותרומתו לתחושת הביטחון בכלל ובאימו בפרט. לעיסוי יש חשיבות מבחינה פיזית (שיפור חילוף החומרים, המערכת החיסונית ועוד) ומבחינה רגשית (מסייע לתינוק ולאם ליצור קשר טוב יותר ביניהם). תינוקות המקבלים מגע, בדרך כלל ישנים טוב, הם מתפתחים יפה מבחינה שכלית, רגשית ומוטורית ופחות סובלים מכאבי בטן. ילדים אלו בדרך כלל שלווים, מרוצים ובעלי יכולת ריכוז גבוהה. חשוב לעסות את הילד לא רק כשהוא בוכה וכשלא טוב לו, אלא בכל מצב.
יולי לובן, עוסקת ברפואה משלימה ובעיסוי תינוקות, ממליצה לאם להשתדל להיות רגועה וללטף את התינוק לאורך כל גופו, החל מכתפיו וכלה בכפות רגליו. כמו כן, לעסות את כפות רגליו בצורה רכה ונעימה. ניתן אף לעבור על גוף התינוק במטלית לחה. אפשר לשים בבית שמן אתרי באיכות טובה במבער, הדבר עשוי להרגיע את האם ואת התינוק.
אפשר ואף מומלץ לצאת החוצה לפארק, לגינה בה ניתן לשמוע ציוץ ציפורים ולנשום אויר צח שירגיע את האם והתינוק.
תזונה נכונה תורמת גם היא להרגעת התינוק. יש להיוועץ עם טיפת חלב לגבי סוג הפורמולה, כמויות וכו'.
הדבר נכון גם לגבי אם מניקה. עליה לדאוג לתזונה מתאימה. חשוב להצטרף לקבוצות של אמהות ותינוקות או קבוצות אמהות, בהן מגלים שהתינוק שלי בכל זאת נוח כמו אחרים, או יותר מאחרים, או קשה יותר, ובכל מקרה מקבלים תמיכה ודרכים להתמודדות.
יש להיות מוכנים לכך, שכאשר מצטרף תינוק למשפחה, הפנטזיות לעיתים מתנפצות. אנו מפנטזים על תינוק שאוכל וישן והכל ורוד ובמציאות הדברים נראים אחרת. גם הרגלי ההורים משתנים, שעות הפנאי והבילוי שלהם משתנות. יש לראות תקופה ראשונית זו כתקופה חולפת. יש לזרום עם התינוק ולהקל עליו. אין לכעוס על תינוק "בכיין" שכן הוא רק מבטא את קשייו. הכעס של ההורה מועבר לתינוק ללא מילים, ואז נוצר מעגל של בכי התינוק וכעס ההורה, שעלול לפגוע במערכת היחסים הנבנית בין ההורה והתינוק. במידה והאם מותשת מהתובענות של התינוק היא יכולה להעביר אותו לידיים נאמנות ורגועות אחרות לפרק זמן קצר עד שתירגע, תאגור כוחות ותוכל להעניק לו את הבטחון בחזרה.
לסיכום, קיימים הבדלים אינדיווידואלים בין תינוקות. כהורים חשוב שנהיה מודעים לקיומם של הבדלים בין תינוקות, נהיה רגועים וסבלניים ונספק לתינוק שלנו את צרכיו הוא. בכי הוא אחד הדרכים לתקשר. כל התינוקות זקוקים לחום ואהבה. חשוב לזכור שגם התינוקות שנחשבים לקשים יותר, בסופו של דבר מסתגלים לחיים והופכים לנוחים ונעימים יותר לאחר "תקופת ההסתגלות" שלהם לחיים מחוץ לרחם. גם אנו ההורים עשויים ללמוד עם הזמן ולהבין את המסרים שהילדים משדרים אלינו ולענות על צורכיהם.
