יש הורים השואפים לשלמות ולא
מסוגלים לסבול את המגרעות הקטנות והמרגיזות אצל ילדיהם, כל טעות או כישלון גורמים
להם אכזבה והתרגזות, הם מגיבים בהערות שלעיתים כוללות השפלה והערות הרסניות:
"הילד הזה ממש אסון", "כל מה שאתה יודע זה רק להרוס ולקלקל",
"לילד הזה שתי ידיים שמאליות"... השאיפה לשלומות איננה מציאותית.
ביקורת כשיטת חינוך יש לה השפעה שלילית על בני אדם ובפרט
על ילדים. ילדים המקבלים ביקורת במנות גדושות מגיבים בדרך כלל בהרגשת כישלון
וייאוש. הם נוטים יותר להטיל ספק ביכולתם. בלהט הביקורת הורים נוטים לומר דברים של
כל כך התכוונו אליהם, אך הילד רגיש לכל
מילה, חש בהגזמה ונפגע מחוסר הצדק וחוסר ההגינות של הביקורת. הילדים מגיבים בתחושת
ייאוש, בהתמרדות ואפילו מתרחקים מההורים מכיוון שאינם נהנים מאווירה משפחתית טובה.
ילד שמבוקר לא ישתף יותר את ההורים מכיוון שהוא מפסיד איתם את התחושה של החוויה
בשיתוף.
כולנו עושים שגיאות ושגיאות חשובות
להתפתחות הילד, בתנאי שהן משמשות כחומר ללימוד ולעידוד. בסדנא יינתנו דוגמאות
המראות מה ניתן לעשות במקום להעביר ביקורת במקרים בהם נעשו שגיאות, נראה כי הגישה
של ההורה היא זאת שתקבע מה יקרה.
