הסמל הרשמי של מדינת ישראל הוא מנורה בעלת שבעה קנים, ומשני צדיה- ענפי זית. למטה, מתחת למנורה, כתוב השם "ישראל". המנורה וענפי הזית לקוחים מחזון הנביא זכריה (ד, יב), שראה את "שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאלה".

בנבואה מסמלים הענפים את "שני בני היצהר", הם המלך והכהן הגדול, ששניהם נמשחו לכהנתם בשמן זית )"יצהר"(. בימינו מסמלים ענפי הזית את השלטון הרבוני מצד אחד ואת מסורת ישראל מצד שני.
ענפי הזית הם גם סמל השלום. צורת המנורה נקבעה לפי דגם המנורה בשער טיטוס שברומא. זוהי מנורת הזהב, שלקחו הרומאים מבית המקדש, לאחר שכבשו את ירושלים והחריבו את בית המקדש בשנת 70 לספירה.

דגם המנורה נחקק לאחר חורבן הבית השני על שער טיטוס ברומא, כדי לסמל את מפלתו של העם היהודי. למרות שימוש זה של הרומאים במנורה כסמל לכיבוש, לקח העם היהודי את אותה המנורה והפך אותה לסמל של תקווה וגאולה. ועם סמל זה הלך העם בכל שנות גלותו. סמל המנורה היה חקוק כה עמוק בלב העם, עד שהמנורה (בליווי ענפי הזית) נהפכה לסמל מדינת ישראל המתחדשת.
סמל המדינה מקפל בתוכו משמעויות שונות ברבדים שונים

כדי להכריז על ריבונותה של מדינת ישראל בקרב מדינות העולם, ראו חברי ממשלה הראשונה צורך ליצור לה דגל וסמל. למטרה זו הם ביקשו הצעות, ופרסמו את ההכרזה הזאת:
מדינת ישראל
הממשלה הזמנית
הזמנה
מתבקשות הצעות לדגל וסמל המדינה. הנתונים הם: הדגל: הצבעים - תכלת לבן. בנוף הדגל - מגן דויד או שבעה כוכבים )זהב או צבע אחר(.
הסמל: הצבעים - תכלת ולבן וכל צבע נוסף, לפי טעמו של הצייר. בגוף הסמל - מנורה בעלת שבעה קנים ושבעה כוכבים )בני שישה קצוות(.
תתקבל לעיון גם כל הצעה אחרת, או רעיון אחר. אין הממשלה מתחייבת לקבל כל הצעה שהיא מן המוגשות.
את ההצעות יש למסור במעטפה סגורה ולרשום עליה: מזכירות הממשלה הזמנית, ועדת הסמלים.
המעטפה תשא סימן היכר ולא שם מפורש, או משהו המעיד על זהותו של מגיש ההצעה. במעטפה שניה יפורט שמו של בעל הסימן ותנאיו.
המועד האחרון להגשת הצעות הוא יום ב', ז' לסיוון תש"ח 14) ביוני ,(1948 שעה 12.00 בצהרים, לפי שעון ישראל.
(רשומות, מועצת המדינה הזמנית)

סמל המדינה

הצעות לסמל המדינה

יום העצמאות בזולו