הצעה לסמל המדינה
הוצע שסמל המדינה יכיל את מנורת שבעת הקנים, ובחלקו העליון יופיע פס לבן, ועליו שבעה כוכבי זהב. מנורת שבעת הקנים היא ללא ספק הסמל העתיק ביותר שאפשר לזהות בוודאות גמורה כסמל יהודי, סמל המקשר אותנו לבית המקדש בירושלים. כדגם המנורה בחרו מעצבי הסמל בתיאורה החזותי המופיע על שער טיטוס ברומא. הפס הלבן, עם שבעה כוכבי זהב, בא להזכיר את הצעתו של הרצל לדגל מדינת היהודים. שבעה כוכבי הזהב סמלו יום עבודה בין שבע שעות. סמל זה ביטא שני רעיונות סמליים בסיסיים:
א. הקשר בין עם ישראל בהווה לעם ישראל העתיק בתקופת המקדש.
ב. תחייתו של העבר לאור רעיונותיו הליברליים-מודרניים של הרצל. על המנורה בסמל המדינה אמר דוד צבי פנחס:
"קודם כול אני רוצה להביע סיפוק נפשי מהעובדה שהממשלה החליטה לבחור כסמל למדינה את המנורה. אני רואה בהחלטה זו כמוצלחת ומכובדת ביותר, כי תמיד שימשה המנורה סמל היהדות המקורית והאמיתית, והיא מקשרת אותנו עם עברנו הגדול בארץ זו. ואני מקווה, שהסמל יעשה את פעולתו - אור המנורה יאיר לנו את דרכנו".

הצעה נוספת לסמל המדינה
להוסיף את לוחות הברית לסמל המדינה, וזאת על סמך ההתפתחות ההסטורית: עם ישראל קיבל בראשית התהוותו כעם את עשרת הדיברות, ונתן אותן לעולם התרבותי.


הצעה נוספת לסמל המדינה
להוסיף למוטיב המנורה ושבעת הכוכבים את הכתובת "שלום על ישראל", וכן לעטר אותה בלולב ובשופר. הכתובת אמורה לבטא את השאיפה של עם ישראל לשלום פנימי ולשלום עולמי. המנורה עוצבה על פי תיאורי המנורה המופיעים על גבי רצפות פסיפס מבתי כנסת עתיקים בארץ ישראל. המטען הסמלי הפעם, מזכיר את העבר המפואר של עם ישראל, שבו הייתה המנורה חלק מכלי קודש שהיו בבית המקדש, ללא המאפיינים של החורבן.

הצעה אחרת לסמל המדינה
על רקע כחול לבן מתנוסס בהדרת מלכות גור אריה יהודה בזהב, המוכתר הכתר שבראשו מגן דוד.



עוד הצעה לסמל המדינה
להוסיף זוג יונים משני צדי המנורה. היונים עומדות על בסיס המנורה, שהיא בסיס למאזני הצדק שינחו את דרכה של המדינה החדשה. את הסמל מכתיר סרט, ועליו שבעת כוכבי הזהב , שלושה בכל צד, והשביעי במרכז הכתובת "כי בצדקה יכון כסא".



בסופו של דבר חזרו חברי ועדת הסמל להצעה הראשונה, אך ביקשו להכניס בה שינויים ולהגיש שלוש הצעות: מנורה בלי כל תוספות, מנורה ושבעה כוכבים, ומנורה עם שבעה כוכבים ושני עלי זית בצורה מאורכת. כמו כן הם ביקשו להוסיף את המלה "ישראל" מתחת למנורה. תוספת עלי הזית המסמלים את השלום, באה לבטא אהבת השלום בקרב עם ישראל.
כדי לתת ביטוי חזותי לרעיון חזרתה הביתה של המנורה - מקור האור - מגלותה הארוכה, הוצע שהמנורה שתעוצב בסמל תהיה המנורה שבשער טיטוס. הבחירה בדגם משער טיטוס העניקה למוטיב המנורה רובד סמלי נוסף, שלא היה קיים בהצעות הקודמות: עתה המנורה מסמלת לא רק את פאר העבר, אלא אף את ההווה, ואולי גם את העתיד: כשם שחורבן המדינה היהודית בשנת 70 לספירה בא לידי ביטויו הסמלי בתבליט תהלוכת הניצחון של שר הצבא הרומי, טיטוס, שעל גבי השער שנבנה לכבודו, כך תסומל הקמתה מחדש של המדינה היהודית בהחזרתה של המנורה לארץ, למדינת ישראל המתחדשת. על פי תפיסה זו מורמת המנורה משער טיטוס, המסמל בשבילנו תבוסה, השפלה וקלון, ונקבעת במקום המכובד והנערץ ביותר, על סמל המדינה שהקמתה היא עדות לנצחיותו שח עם ישראל. עבר, הווה ועתיד נקשרו אפוא במוטיב סמלי אחד.
לאחר דיונים בועדה התקבלה ההחלטה לקבל את ההצעה שבה מופיעה מנורת טיטוס על שני עלי זית והמלה "ישראל" מתחת למנורה.
הצעה זו התקבלה ביום יא בשבט התש"ט-01 בפברואר .1949
הובא כאן על פי קתדרה לתולדות א"י ויישובה, בהוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, גליון ,46 מאמרו של אלכסנדר מישורי, עמ'781-961 .

סמל המדינה

הצעות לסמל המדינה

יום העצמאות בזולו