התורה
התורה (או תורה שבכתב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, וקרויים גם "חמישה חומשי תורה":
בראשית - בריאת העולם והירקמותו של עם ישראל.
שמות - יציאת מצרים, מתן תורה ובנין המשכן - עיצוב תרבותי של עם ישראל
ויקרא - מוקדש בעיקר לדיני הכהנים והמקדש
במדבר - סיפור מסעות ישראל במדבר לעבר ארץ ישראל.
דברים - חזרה כללית של נאומי משה על הספרים הקודמים.
התורה מוכרת על ידי כמעט כל הכתות שהתפצלו בעיקר מן היהדות והנצרות כהתגלות אלוהית עילאית, שכן היהדות היא הבסיס לדתות אלו. בנצרות רואים בתורה כברית מפתח - היא הברית הראשונה בין האל לאנושות כולה, ואילו באיסלם התורה זוכה לשבחים רבים.

חשיבות התורה במסורת היהודית
התורה במסורת היהודית נחשבת למהות מקודשת, שניתנה מידי האל, כדי לתקן את האדם ולהביאו לחיי העולם הבא. הרמב"ם (רבי משה בן מימון 1138-1204) משקף את התפיסה הדתית הרווחת בכותבו: הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו, עץ חיים, וכל העושה כל הכתוב בה, ויודעו דעה גמורה נכונה, זוכה בה לחיי העולם הבא; ולפי גודל מעשיו וגודל חכמתו, הוא זוכה. – הלכות תשובה פרק ט' הלכה ד' .
אף ריה"ל (רבי יהודה הלוי 1075-1141) כותב באופן דומה: אין ספק בדבר, כי בזאת התורה מובטחת להם לבני אדם, השארות הנפשות לאחר אבדן הגופות. – ספר הכוזרי מאמר ראשון אות צא - קיז

חיבור התורה - מי כתב את התורה?
יוסף בן מתתיהו, בן המאה הראשונה לספירה, מייחס בספרו נגד אפיון את חמשת ספרי המקרא למשה. "חמשה מן הספרים הם למשה, ובהם נמצאו החוקים וגם מסורת מבריאת האדם עד יום מותו, וזה הוא כמעט זמן שלשת אלפים שנה. "
התלמוד הבבלי, שחובר לקראת המאה ה-6 לספירה, נדרש אף הוא לשאלת מחברם של ספרי המקרא, דבריו כפי שמופיעים במסכת בבא בתרא:
ומי כתבן? משה כתב ספרו, ופרשת בלעם, ואיוב. יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה. – ברייתא המצוטטת בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא טו א
לפי הנאמר לעיל, חמשת ספרי המקרא נכתבו על ידי משה, למעט שמונה הפסוקים האחרונים (פסוקים ה-יב בפרק לד בספר דברים) המתארים את מותו של משה, אלו נכתבו על ידי תלמידו יהושע בן נון. וכדברי התלמוד: "אפשר משה מת, וכתב "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה"? אלא עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע".

חיבור המקרא באסכולת ביקורת המקרא
בחמשת ספרי המקרא לא נאמר דבר על מעשי חיבורם ועל מחברם, למעט שלושה קטעים ספורים בהם מיוחסת בפירוש כתיבתם למשה. שלושת הקטעים הם:
1. מחיית זכר עמלק, (פסוק יד בספר במדבר פרק יז) "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ" (המבר יז יד)
2. רשימת מסעות בני ישראל, (במדבר לג, ג-מט) "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְהוָה" (במדבר לג ב)
3. שירת האזינו (דברים לב, א-מג), "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ... וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר עַד תֻּמָּם....וַיְצַו מֹשֶׁה... לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה ....וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד" (דברים לא, כב-כו).
כמו כן, גם בספרות הנביאים הקדומה ניתן היה לראות את ייחוס ספר דברים כולו למשה - "תורת משה", ובספרות הנביאים המאוחרת יותר הביטוי "תורת משה" מתייחס כבר לכלל חמשת הספרים

חלוקת התורה
חלוקת התורה לחמישה ספרים, שכל אחד מהם היה נקרא "חומש", מופיעה בפירוש לראשונה בתלמוד הירושלמי, במאמר אגדה, (סנהדרין פרק י הלכה א). חלוקה נוספת היא החלוקה לסדרים או בשמם הידוע יותר, פרשות. התורה מחולקת ל - 54 פרשות הנקראות בבתי הכנסת במחזור של שנה.

קריאה בתורה
טקס קריאת התורה הינו מן הטקסים המרכזיים ביהדות. בבתי כנסת קוראים כיום בתורה, בימי שני, חמישי ובשבת את פרשת השבוע, בספר תורה שנכתב על גבי קלף על ידי סופר סת"ם. המקור למנהג הקריאה בתורה הוא קדום, ונזכר בתנ"ך.
בנוסף לפרשת השבוע ישנם קטעי קריאה מיוחדים לחגים, ואם חל החג בשבת, קוראים בו את הקטע המיועד לחג.
בתלמוד הירושלמי (מגילה ד' א') מובאת מסורת לפיה "משה התקין את ישראל שיהיו קוראים בשבתות ובימים טובים ובראשי חודשים ובחולו של מועד. בא עזרא והתקין לישראל שיהיו קוראים בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה".

הבנת התורה פרשנות התורה וגישות-בסיס להבנת הטקסט התורני
ישנן מספר גישות יהודיות, להתמודד עם פסוקי התורה, מן היהדות. אלו הן בעיקר השלושה המוצגות מטה:
הגישה הרבנית - היא גישת הפלג הרבני, לפיה, לא ניתן להבין חלקים מסוימים של החומש על פי ההגיון אלא דרך התורה שבעל-פה אשר ניתנה לשיטתו של פלג זה, במעמד הר סיני, כמסורת לשונית.
הגישה הקראית - היא גישת הקראים (או ה"תנכיי"ם), לפיה ניתן להבין את כל התורה כולה על ידי למידה יסודית שלה, כשהעושה כן מנוסה נאות, בניב המקראי של השפה העברית, בו ניתנה התורה. הקראים טוענים שההלכה צריכה להתבאר מן הפשט בדרך זו, כשאינה גורעת מהפשט עצמו, או מוסיפה עליו, וכל הסייגים ההלכתיים הקשורים באותה הלכה, עליהם להיות נייטרליים, כלומר, עליהם לא להתנגש עם פשט הכתוב, או כאמור, להוסיף עליו.
הגישה הרפורמיסטית - היא גישת הרפורמים, לפיה, חלקים מסוימים בתורה מכוונים אך ורק לדורות קודמים.

מידע רלבנטי נוסף - ראו גם : בנוסף לפרשת השבוע ישנם קטעי קריאה מיוחדים לחגים, ואם חל החג בשבת, קוראים בו את הקטע המיועד לחג.
תורה שבעל פה - תושב"ע   בנוסף לפרשת השבוע ישנם קטעי קריאה מיוחדים לחגים, ואם חל החג בשבת, קוראים בו את הקטע המיועד לחג.
ספר תורה נביאים כתובים
התורה - התורה שבכתב.
בראשית - בריאת העולם והירקמותו של עם ישראל.
שמות - יציאת מצרים, מתן תורה ובנין המשכן - עיצוב תרבותי של עם ישראל
ויקרא - מוקדש בעיקר לדיני הכהנים והמקדש
במדבר - סיפור מסעות ישראל במדבר לעבר ארץ ישראל.
דברים - חזרה כללית של נאומי משה על הספרים הקודמים.
התורה שבעל פה - תורה לשונית שעברה מדור לדור בעל פה.
עשרת הדיברות - חוקים שנמסרו לעם ישראל במעמד הר סיני.
יהדות - אינדקס יהדות.