במדבר
ספר במדבר הוא הספר הרביעי בתורה. הספר נקרא גם "חומש הפקודים" כיוון שיש בו שני מִפקדים ('פקידות' בלשון חז"ל) של בני ישראל ומפקד נפרד ללויים. מכאן בא גם השם הלועזי Book of Numbers, בעקבות תרגום השבעים. ספר במדבר מספר על 40 השנים שבין היציאה ממצרים לכניסה לארץ ישראל, אך למעשה, כמעט רק על השנתיים הראשונות וחצי השנה האחרונה במסע.

תוכן הספר - פרקים א-י - הכנת העם למסע, עבודת הלויים, דינים מיוחדים והיציאה למסע.
פרקים אלו מתארים את ההכנות למסע בארבעה חלקים: הכנת העם למסע, עבודת הלויים, דינים מיוחדים והיציאה למסע.
מחנה ישראל (פרקים א' - ב'): הספר מתחיל בציווי ה' לספור את עם ישראל בתחילת המסע במדבר. לאחר המפקד מתואר סדר המחנה בהפסקות שבין מסע למסע: במרכז- המשכן, סביבו- הכהנים והלויים, ומסביבם- שאר עם ישראל, שלשה שבטים בכל אחד מארבעת צדדי המחנה.
הלויים (ג' - ד'): לאחר מפקד הלויים מתוארת החלפת הבכורות (שמלכתחילה היו אמורים להיות העובדים במשכן) בלויים ואחר כך תיאור עבודתם בזמן המסע: בני קהת- נשיאת כלי המשכן, בני גרשון- כל כלי הבד שבמשכן ועליו, בני מררי- קרשי המשכן וכל הקשור בהם.
דינים מיוחדים (ה' - ט' יד): דין קרבן אשם, דינה של אישה הנחשדת בניאוף, איסוריו של הנזיר ודינו בסוף ימי נזירותו (קרבן וגילוח כל שערו), ברכת כהנים (הנאמרת עד היום בבתי הכנסת על ידי הכהנים), קרבנותיהם של שנים עשר נשיאי השבטים, דיני טהרת הלויים וקרבן פסח שני.
היציאה למסע במדבר (ט' טו - י'): הענן קובע את דרכם של ישראל- מתי יסעו ומתי יחנו, תרועת החצוצרות- בימי שלום ומלחמה, והיציאה עצמה למסע כאשר הארון בראש המחנה.
חלק זה מסתיים בדברי משה עם התחלת המסע, שמוקפים בספרי התורה בשתי נו"נים הפוכים. פסוקים אלו נחשבו אצל חז"ל לספר בפני עצמו.

פרקים יא-יט - חטאי המרגלים וקורח ועדתו
בפרקים אלו מתוארים אירועים וציוויים רבים שהתרחשו במהלך המסע במדבר. האירועים המרכזיים בחלק זה הם חטאי בני ישראל כמו בקברות התאוה, המרגלים וקורח ועדתו.
תלונות העם (י"א): הפרק מתחיל בתיאור קצר של כעס ה' על תלונה של העם וממשיך בסיפור ארוך על תלונות העם ביחס למן שהיה רע בעיניהם ביחס למה שאכלו במצרים. בעקבות תלונה זו מתייאש משה מהעם, מבקש למות וה' מצרף אליו 70 זקנים שיעזרו לו להנהיג את העם.
צרעת מרים (י"ב): מרים מדברת עם אהרן כנגד משה על האשה הכושית שלקח. בעקבות זאת לוקה מרים בצרעת ונרפאת לאחר שמשה מתפלל עליה.
חטא המרגלים (י"ג - י"ד): משה שולח על פי ה' 12 נציגים (אחד מכל שבט), כולם ממנהיגי העם, לרגל את הארץ. המרגלים עוברים בכל הארץ, רואים את עריה ולוקחים מפירות הארץ. בשובם, אומרים עשרה מהמרגלים שאמנם, הארץ טובה מאוד אך העם היושב בה חזק ובעל מבצרים. כלב בן יפונה ויהושע בן נון מנסים לשכנע את העם לעלות בכל זאת, אך העם לא משתכנע ורוצה לחזור למצרים. בעקבות החטא נגזר שכל העם הגדול מ-20 שנה לא ייכנס לארץ אלא ימות במהלך 38 השנים הבאות. כשהעם שומע זאת, עמדותיו מתהפכות וחלקו מנסה להיכנס לארץ בניגוד לדברי ה' אך מובס על ידי תושבי הארץ.
דינים שונים (ט"ו): המנחות המוקרבות עם כל קרבן: סולת, שמן ויין. קרבנות על חטאי הציבור או נציגיו. דינו של מחלל שבת (סיפור המקושש). מצוות ציצית.
מחלוקת קורח ועדתו (ט"ז - י"ח ז): קורח ו-250 נכבדים ערערו על הנהגתם של משה ואהרן. משה מציע שאנשי קורח וכן אהרן יקטירו קטורת וה' יראה במי הוא בוחר. בעת ההקטרה פונה משה לכל העם, קורא להם להתרחק מקורח ועדתו ומכריז שאם הוא אכן המנהיג הראוי בעיני ה', קורח ועדתו ימותו עכשיו באופן לא טבעי. לאחר שמשה אומר את דבריו, אש אוכלת את מקטירי הקטורת של קורח וכל אנשי קורח נבלעים באדמה. ה' גורם למגפה בעם שנעצרת רק לאחר שאהרן רץ עם הקטורת שלו אל הנפגעים. בסיום הפרשה משה מניח במשכן 12 מטות, של 12 נשיאי השבטים, כדי לברר באופן מוחלט מי ראוי להיות הכהן הגדול, ומטהו של אהרן מוציא פרחים. ה' מודיע ששבט לוי ורק הוא יכהן במשכן ובני אהרן ככהנים.
דינים שונים (י"ח ח - י"ט): חלקם של הכהנים בקרבנות ובתבואה - במקום לקבל נחלה בארץ, דיני פרה אדומה.

פרקים כ-כה
חלק זה עוסק באירועים שאירעו על גבול ארץ ישראל אך עדיין לא קשורים ישירות לכניסה לארץ.
מי מריבה (כ' א - יג): לאחר מות מרים העם רב עם משה בגלל מחסור חמור במים. ה' מצווה את משה לדבר אל הסלע שיוציא מים, אך אהרן ומשה תוקפים את העם ומשה מכה את הסלע במטהו עד שיוצאים מים ובעקבות זאת גוזר ה' שמשה ואהרן לא יכנסו לארץ.
כיבוש עבר הירדן (כ' יד - כ"א): מלך אדום מונע מישראל לעבור בארצו, מלך ערד נלחם בישראל, תחילה מנצח ואחר כך מובס, העם מסובב את ארץ אדום ומגיע לגבול ממלכת סיחון מלך האמורי, ישראל מנצחים את סיחון ואת עוג מלך הבשן. במהלך המסע מת אהרן ונקבר בהר ההר.
בלעם (כ"ב - כ"ה): בלק מלך מואב דואג בראותו את ישראל חונים ליד גבולו והוא שולח שליחים למדין, אל בלעם, בבקשה שיבוא לקלל את ישראל. לאחר היסוסים ועיכובים רבים בדרך, מגיע בלעם למואב אך מלאך ה' אומר לו בדרך שהוא יוכל להגיד רק את מה שה' יאמר לו. ואכן, בלעם מנסה לקלל, אך אינו מצליח ומפיו יוצאת ברכה במקום קללה, פעם אחר פעם. לאחר שבלעם עוזב, המואבים שולחים את בנותיהם להחטיא את ישראל בזנות. כאשר אפילו נשיא שבט שמעון מצטרף לחטא קם פינחס והורג אותו. בעקבות מעשהו ה' כורת לו "ברית שלום".

פרקים כו-לו
בפרקים אלו מפורטים ההכנות לכיבוש הארץ כמו המפקד, חלוקת הארץ ועוד.
המפקד ומינוי יהושע (כ"ו - כ"ז): מפקד עם ישראל לשבטיו כולל שבט לוי. בנות צלפחד מבקשות נחלה וה' משיב בחיוב. מינוי יהושע למחליפו של משה שיכניס את ישראל לארץ.
דינים שונים (כ"ח - ל'): קרבנות התמיד והמועדים, דיני הפרת נדרים.
סיום המסע (ל"א - ל"ג מט): משה שולח במצוות ה' צבא לנקום במדין על סיועם למאבק של מואב כנגד ישראל, השלל מחולק מחצית לצבא ומחצית לשאר העם. בני גד וראובן מבקשים לנחול בעבר הירדן ומקבלים את בקשתם בתנאי שלפני כן יילחמו ביחד עִם ישראל בכיבוש הארץ. משה מסכם את המסע בכותבו את רשימת תחנותיהם, אהרון עולה להֹר ההר ומת שם.
הכנה להתנחלות (ל"ג נ - לו): המצווה לכבוש את הארץ ולהשמיד את כל האלילים, הגדרת גבולות ארץ כנען, הפרשת ערי הלויים וערי המקלט לרוצחים בשגגה, הקביעה שבנות צלפחד יינשאו למישהו משבטם, כדי שנחלתם לא תעבור לשבט אחר

פרשות ספר במדבר
במדבר, נשא, בהעלתך, שלח לך, קרח, חוקת , בלק, פינחס, מוטות, מסעי.

למידע רלבנטי נוסף, ראו:
ספר במדבר פרק א
התורה - התורה שבכתב.
בראשית - בריאת העולם והירקמותו של עם ישראל.
שמות - יציאת מצרים, מתן תורה ובנין המשכן - עיצוב תרבותי של עם ישראל
ויקרא - מוקדש בעיקר לדיני הכהנים והמקדש
במדבר - סיפור מסעות ישראל במדבר לעבר ארץ ישראל.
דברים - חזרה כללית של נאומי משה על הספרים הקודמים.
התורה שבעל פה - תורה לשונית שעברה מדור לדור בעל פה.
עשרת הדיברות - חוקים שנמסרו לעם ישראל במעמד הר סיני.
יהדות - אינדקס יהדות.