יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה של אותו אדם. ביום זה נמדד גילו בשנים שלמות. יום זה נחשב בדרך כלל ליום שמח ונחגג על ידי האדם בחברת משפחתו וחבריו. מועד ציון יום ההולדת הוא בהתאם ללוח השנה המשמש את החוגג.

מנהגי יום הולדת - עריכת מסיבה, על ידי האדם החוגג או על ידי ידידיו, ובה: מדליקים נרות על עוגה, כמספר השנים שהאדם חוגג בתוספת נר "לשנה הבאה". האדם החוגג נושף על העוגה ומכבה את הנרות תוך שהוא מביע משאלה בלבו. מניפים את החוגג באוויר, כשהוא ישוב על כיסא, כמספר השנים שהוא חוגג בתוספת פעם אחת "לשנה הבאה". שרים שירי יום הולדת. הענקת מתנות לאדם החוגג. איחול ברכות לחוגג בעל-פה או בכתב על ידי כרטיס ברכה. ברכות נפוצות: "יום הולדת שמח", "עד מאה ועשרים".

שירי יום הולדת - לחגיגת יום הולדת נכתבו שירים רבים, מהם המשמשים בחגיגות של ילדים, ומהם המשמשים גם בחגיגות של מבוגרים. בחלק מהשירים משולב שמו של החוגג הספציפי. אחד השירים הנודעים הוא "יום הולדת שמח" (תרגום מאנגלית של השיר "Happy Birthday to You"‏).

ימי הולדת מיוחדים - ביהדות, גיל שלוש-עשרה לנערים וגיל שתים-עשרה לנערות הם הגיל שבו הנער נכנס בעול תורה ומצוות. בסמוך ליום הולדת זה הנער עולה לתורה וחוגג בר מצווה והנערה חוגגת בת מצווה.

ימי הולדת חריגים - ישנם אנשים שיום ההולדת שלהם אינו קיים בכל שנה. כאלו הם אנשים שנולדו ב- 29 בפברואר, תאריך שמופיע רק אחת לארבע שנים (בשנה מעוברת). בשאר השנים הם יכולים לציין את יום ההולדת ב- 28 בפברואר או ב- 1 במרץ. בלוח העברי התופעה נפוצה עוד יותר. ראשית, התאריכים ל' בחשוון ול' בכסלו קיימים רק בחלק מהשנים, שכן חודשים אלו הם לפעמים בני 29 ימים ולפעמים בני 30 ימים. יתרה מכך, ילידי אדר א', חודש אשר מתקיים רק בשנה מעוברת, אחת לשנתיים או שלוש שנים, אינם יכולים לחגוג את יום ההולדת בכל שנה. בשנה רגילה הם מציינים את יום הולדתם בחודש אדר. כתוצאה מכך יכול להיווצר פרדוקס מוזר: אם פלוני נולד בכ"ה אדר א', ופלמוני נולד שבועיים אחריו, בי' אדר ב', אזי במרבית השנים (שאינן מעוברות) יחגוג פלמוני את יום הולדתו שבועיים לפני פלוני, למרות שפלוני מבוגר ממנו. בלוח העברי קיימת גם תופעה הפוכה - יום הולדת שניתן לחגוג אותו פעמיים בשנה. כך קורה למי שנולד בחודש אדר בשנה שאינה מעוברת, ולא ברור מתי עליו לחגוג את יום ההולדת - האם בחודש אדר א' או בחודש אדר ב'. בעיה זו נדונה גם בספרות ההלכה בשל השלכותיה על קביעת תאריך בר המצווה של מי שנולד בחודש אדר והגיע לגיל 13 בשנה מעוברת. ימי הולדתם של דמויות מרכזיות בתולדותיה של האומה או הדת זוכים לציון מיוחד. בישראל מצוינים ימי הולדת אחדים כאלה:

ימי הולדת לאומיים -
ז' באדר - יום הולדתו ויום פטירתו של משה רבנו, על-פי המסורת.
י' באייר - יום הרצל - יום הולדתו של בנימין זאב הרצל.
14 במרץ - יום המדע - יום הולדתו של אלברט איינשטיין.
חג המולד הנוצרי מציין את הולדתו של ישו.

יום הולדת ביהדות - בתלמוד הירושלמי מובא כי כאשר עמלק היה נלחם באומות אחרות, הוא היה מציב חיילים אשר להם היה יום הולדת באותו היום. כך הוא הצליח להתגבר על אויביו, בשל העובדה שמזלו של בעל יום ההולדת גובר באותו יום.
התנא יהודה בן תימא מציין בפרקי אבות (ה', כ"א) ימי הולדת המהווים ציון דרך:

בן חמש שנים למקרא;
בן עשר למשנה;
בן שלוש עשרה למצוות;
בן חמש עשרה לתלמוד;
בן שמונה עשרה לחופה;
בן עשרים לרדוף;
בן שלושים לכוח;
בן ארבעים לבינה;
בן חמישים לעצה;
בן שישים לזקנה;
בן שבעים לשיבה;
בן שמונים לגבורה;
בן תשעים לשוח;
בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם.

ישנם יהודים דתיים המעדיפים שלא לחגוג את יום הולדתם, מפני שזהו "מנהג גויים"(לועזי), שהחל במצרים העתיקה. יהודים אלו מסתמכים על הפסוק "ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה"(בראשית, פרק מ', פסוק כ') כראיה שמנהג יום ההולדת החל במצרים