אין בגמרא מקור מפורש בדבר הצורך לחגוג את יום הכניסה של הבן או של הבת לעול המצוות כיום שמחה עם סעודת מצווה וכדומה. אך ממקורות שונים ניתן לעמוד - לפעמים בדרך הרמז בלבד - על משמעותו של יום זה.

משנה אבות פ"ה מכ"א - נאמר: בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה בן שלש עשרה למצות, בן חמש עשרה לתלמוד, בן שמונה עשרה לחופה, בן עשרים לרדוף, בן שלשים לכח, בן ארבעים לבינה, בן חמשים לעצה, בן ששים לזקנה, בן שבעים לשיבה, בן שמונים לגבורה, בן תשעים לשוח, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם.
משנה נדה פ"ה מ"ו - בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין. בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין. ובודקין כל שתים עשרה. בן שתים עשרה שנה ויום אחד נדריו נבדקים, בן שלש עשרה שנה ויום אחד נדריו קיימין, ובודקין כל שלש עשרה. קודם לזמן הזה, אף על פי שאמרו יודעין אנו לשם מי נדרנו לשם מי הקדשנו, אין נדריהם נדר ואין הקדשן הקדש. לאחר הזמן הזה, אף על פי שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו לשם מי הקדשנו - נדרן נדר והקדשן הקדש.

טקס בר מצווה - טקס בר מצווה נערך לנער שהגיע לגיל שלוש עשרה שנה ויום אחד. טקס בר המצווה נחלק לשניים: טקס הנחת תפילין המתקיים באמצע השבוע. על פי רוב משולב עם עלייה לתורה ביום שני או יום חמישי או יום אחר באמצע השבוע בו קוראים בתורה (למשל אם חל ראש חודש או חנוכה בסמוך למועד הגעת הנער למצוות). עלייה לתורה הנערכת בשבת.

ברוך שפטרני מעונשו של זה - "יש אומרים מי שנעשה בנו בר מצוה יברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה". והוא מוסיף מדעת עצמו: "וטוב לברך בלא שם ומלכות". הלכה ברכה זו איננה מצויה במקורות התלמודיים ולא בכתבי הגאונים, אף לא בהלכות הרי"ף, לא במשנה תורה לרמב"ם, לא בטור אורח חיים לר' יעקב בן הרא"ש ולא בשלחן ערוך לר' יוסף קארו. היא מופיעה רק כהגהה בפי הרמ"א, בן המאה השש עשרה, בשם "יש אומרים".

בת מצווה - בת מצווה הוא היום בו חוגגים לנערה יהודיה את הגעתה לגיל 12 בו היא מתחייבת בקיום מצוות. על פי ההלכה נערה בת 12 ויום אחד נחשבת לבוגרת, ומיום זה היא מחויבת בכל מצוות התורה שבהן חייבות נשים. גיל קבלת המצוות של הנערה נמוך בשנה אחת מהגיל שבו מגיע נער לעול מצוות ("בר מצווה"). ההסבר הנפוץ לכך הוא שהנערה מתבגרת, בראש ובראשונה מבחינה פיזיולוגית, מוקדם יותר מהנער ולכן היא חוגגת קודם. הרא"ש מסביר את המדרש בבראשית רבה במילים: "נתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש. פירוש: הקדים בה בינה יותר מבאיש", כלומר ההתפתחות הרגשית של האישה קודמת לזו של הגבר.
באופן היסטורי לא נהגו במרבית קהילות ישראל לציין באופן מיוחד את בת המצווה. החל מהמאה ה - 19 החלו לחגוג אותה במקביל להתפחות שוויון הזכויות לנשים. בעדה החרדית הביעו התנגדות חריפה לחגיגת בת המצווה עקב מקורה ברפורמה. בקרב חילונים ומסורתיים בישראל ובקהילות יהודיות ברחבי העולם רבים חוגגים בת מצווה במסיבה ללא סממנים דתיים.