הנוסח הסופי של ההכרזה נקבע על ידי ועדה שנבחרה מתוך מנהלת העם בראשותו של דוד בן גוריון. קדמו לנוסח זה שתי טיוטות ארוכות יותר ושונות מאוד מן הנוסח הסופי, שחיברו משפטנים וחברים במועצת העם. ההכרזה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים :

החלק הראשון
הוא מעין הקדמה, הסוקרת בצורה תמציתית את ההסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל ובארצות פזוריו. את הישגיו הכבירים, הלאומיים והכלל-אנושיים, בתחומי התרבות והמוסר. את סבלותיו ותלאותיו בכל הזמנים ובזמננו - ומסיימת בקביעה כי "זוהי זכותנו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית", זכות שהוכרה על ידי האומות המאוחדות "ואינה ניתנת להפקעה".



החלק השני
של ההכרזה הוא גם החלק המעשי, התפעולי. הוא פותח בהכרזה כי ביום זה, שבו מסתיים המנדט הבריטי על ארץ ישראל, מוקמת בה המדינה היהודית, שתיקרא "מדינת ישראל". ומרגע סיום המנדט, יתחילו לפעול מוסדות השלטון של המדינה החדשה. מוסדות אלה, כאמור, יהיו זמניים ויפעלו "עד להקמת השלטונות הנבחרים של המדינה, בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האסיפה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ 1 - באוקטובר ."1948 בכך נקבעה המשכיות הממשל. לא נוצר חלל שלטוני ריק אף לרגע אחד, והובטח אופיים הדמוקרטי של מוסדות השלטון במדינה.

החלק השלישי הוא החלק ההצהרתי - יש בו הצהרת עקרונות על דמותה של המדינה בעתיד לכמה בחינות: יהודית, חברתית, בינלאומית ויחסי השכנות עם עמי האזור. חלק זה של ההכרזה מקנה לה את חשיבותה כמגילת יסוד של מדינת ישראל. הדברים האמורים בו מבטאים את חזון המייסדים ואת ה "אני מאמין" שלהם. באות בו לידי ביטוי שתי מטרות היסוד שהציבה לעצמה הציונות: הענקת מקלט בטוח בארץ ישראל לכל יהודי הרוצה או הנאלץ לעלות אליה, ויצירת חברה יהודית חדשה בארץ ישראל, המבוססת על ערכי הצדק, השוויון וחירות האדם.

מנהלת העם - גוף בן 13 חברים שנבחרו מתוך חברי מועצת העם מנהלת העם שימשה כמוסד הביצוע של מועצת העם ובראשה עמד דוד בן גוריון. בהכרזה על הקמת מדינת ישראל נקבע כי מרגע סיום המנדט תהיה מנהלת העם לממשלה הזמנית של המדינה.

מגילת העצמאות - רקע כללי  

תוכן מגילת העצמאות - לחץ כאן  

תמונת מגילת העצמאות - לחץ כאן

יום העצמאות בזולו