כל עוד בלבב פנימה
נפש יהודי הומיה
ולפאתי מזרח קדימה
עין לציון צופיה


עוד לא אבדה תקותנו
התקוה בת שנות אלפים
להיות עם חופשי בארצנו
ארץ ציון, ירושלים


ההמנון הלאומי - "התקוה" נכתב על ידי המשורר נפתלי הרץ אימבר ברומניה בשנת ,1878 והוקרא לראשונה בפני איכרי ראשון לציון נפתלי הרץ אימבר פרסם את מלות השיר בספר שיריו שיצא לאור בשנת 1886.
שמואל כהן, אחד האיכרים, הצמיד למילות השיר מנגינה עממית מולדבית, והשיר תוך זמן קצר הושר במושבות העלייה הראשונה. יש אומרים שהלחן הוא מנגינת שיר-עם רומני המספר על עגלה ושורים, ויש אומרים שהמנגינה לקוחה מתוך הפואמה הסימפונית "מולדביה" של המלחין הצ'כי סמטנה
השיר שנקרא בראשונה "תקוותנו", לא זכה בתחרויות הרשמיות שהכריזה ההסתדרות הציונית, לבחירת המנון התנועה. אולם, צירי התנועה שרו את מילותיו בכל הקונגרסים החל מהקונגרס הציוני החמישי בשנת .1901 בלחץ צירי התנועה הוכר התקוה כהמנון ההסתדרות הציונית בשנת 1933 , בקונגרס השמונה עשרה

ההמנון הלאומי מסמל
את כמיהת העם היהודי למדינה דמוקרטית
את כמיהת העם היהודי לעצמאות כלכלית. את
כמיהת אזרחי המדינה לשלום ולבטחון




יום העצמאות בזולו