יהדות
ראש השנה  - צום גדליה
יום כיפור -  כל נדרי -  כרת
חג סוכות
חנוכה
טו בשבט
חג פורים
מגילת אסתר
חג פסח
ההגדה של פסח
יום העצמאות
ל"ג בעומר
יום ירושלים
חג שבועות
יז בתמוז - בין המיצרים
ט באב
טו באב - חג האהבה
יום המעשים הטובים
עשרת הדיברות
ציר הזמן ביהדות
  

הנפת הדגל הראשונה
1884 - בזיכרונותיו של מרדכי בן הלל הכהן נכתב: " בפעם הראשונה גילינו לפני הקהל הרחב את צבעינו הלאומיים - כי רבים רבים לא ידעו כי תכלת לבן הם צבעי עמנו".

1885 - כתב הרב הרפורמי ד"ר אדולף ילינק בעקבות ועידת קאטוביץ: " מוכרחים להתנגד לכל אשר יאמר להעמיד את יישובה של ארץ- ישראל על יסודות לאומיים... ואשר הדגל לבן - כחול יורם על אוניה, שתביא את העולים לארץ הקודש.

1885 - ביוזמת ישראל בלקינד מונף בראשון-לציון דגל כחול לבן במכתבו מצויין כיצד הוכן הדגל: "יריעת אריג לבנה, שתיים -שתיים רצועות של תכלת משני קצוותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דויד של תכלת באמצע".

1891 - בטקס הנחת יסוד למושבת פועלים בוואדי חנין, נס ציונה. בעת הטקס הופיע מיכאל הלפרין בראש פלוגת רוכבים, כולם לבושים תכלת לבן וחמושים בחרבות וברובים. אמר מיכאל הלפרין: "לא בכסף וזהב נגאל את ארצנו. בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום". באותה עת שלף מתחת אדרתו מוט עץ ארוך ובד כרוך סביבו. "אחים הנה הדגל הכחול לבן הוא הדגל העברי שלנו. צבע התכלת הוא כצבע השמים של ארצנו, והצבע הלבן הוא כטוהר אמונתנו. כאן תקום מדינה עברית וזה יהיה דגלה".

דגל הדיו
הוא הדגל המאולתר העשוי בד לבן ודיו שהונף ב-10 במרץ 1949, ט' באדר תש"ט, עם סיום כיבוש משטרת אוּם רַשְרַש (היום אילת), במסגרת מבצע עובדה.
כאשר כוח החלוץ מחטיבת הנגב (עליה פיקד נחום שריג), אשר הגיע ראשון לאום רשרש, גילה בדרך ליעד שאין לו דגל, אילתרה חובשת הכוח דגל מפיסת בד לבן. הפסים נצבעו בדיו, והמגן דוד נלקח מתוך ערכת עזרה ראשונה, ולכן הוא מלא.
הדגל הונף על ידי מפקד הפלוגה, אברהם אדן ("ברן") (לימים אלוף, ומפקד אוגדה 162 שלחמה בסיני במלחמת יום הכיפורים). תמונת הנפת הדגל התפרסמה והפכה לסמל של סיום כיבוש הנגב וסמל סיום מלחמת העצמאות והנצחון הישראלי בה. למרות חשיבותו הסמלית וההיסטורית, הדגל אבד. הנפת דגל הדיו באילת

הנפת דגל הדיו באילת - במבצע האחרון במלחמת העצמאות, שעיצב את גבולות הנגב, ולמעשה את מפת המדינה - היה מבצע 'עובדה'. הכוחות יצאו למבצע ב-5 במרץ. 1949 במסגרתו נעו כוחות צה"ל בשתי זרועות: חטיבת 'הנגב' - דרך הר הנגב המרכזי; וחטיבת 'גולני' - בדרך הערבה. חט' 'הנגב' לא נתקלה בהתנגדות. חט' 'גולני' נתקלה ביחידת לגיון ערבי, אך איגפה אותה והמשיכה הלאה. כאמור ב 10 במרץ הגיע כוח החלוץ של חט' 'הנגב' לתחנת המשטרה הנטושה באום-רשרש, היא אילת, ולזכותם יאמר שהם הניפו את דגל הדיו. חט' 'גולני' הגיעה שעתיים מאוחר יותר.

מקורות נוספים לתולדות הדגל

יום העצמאות בזולו