שבועות
חג השבועות, המכונה במקרא יום הביכורים, הוא חג מקראי, החג השני מבין שלוש הרגלים. הוא חל בסיום ספירת העומר בת שבעת השבועות ואין לו תאריך קבוע בתורה. בלוח העברי הקבוע הוא חל תמיד בו' בסיון, והוא כולל יום אחד בארץ ישראל ושני ימים בחוץ לארץ. בימי בית המקדש הוקרב בחג השבועות קרבן מיוחד שנקרא קרבן שתי הלחם והחלה בו העונה של הבאת הביכורים. חז"ל זיהו את חג השבועות עם זמן מתן תורה, ובהתאם לכך לימוד תורה ועשרת הדיברות הם ממאפייני החג.

מקור השם חג השבועות
חג שבועות חל בדיוק שבעה שבועות מהיום השני של חג הפסח, התייחסות לכך אנו מוצאים בתורה, בספר ויקרא כ"ג,16: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה". חג השבועות יונק את מהותו מחג הפסח, שכן בחג הפסח אלוהים גאל את העם היהודי גאולה פיזית מעבדותם של בני ישראל במצרים אך השלים את תהליך הגאולה רק בחג השבועות, שכן ביום הזה אלוהים נתן את התורה לבני ישראל (במעמד הר סיני) בכדי לשמור על ערכי מוסר וחברה נעלים ובכך גאל את העם מבחינה רוחנית. לכן, חג השבועות נקרא גם חג מתן תורה.

קדושת חג השבועות - חג השבועות הוא חג דתי
חג השבועות הוא אחד החגים הקדומים ביותר ביהדות והוא אחד משלושת הרגלים שהם שלושת החגים החשובים היותר ליהדות. פסח, שבועות , וסוכות. חג השבועות הינו השני משלושת הרגלים (רגל = פעם) מאחר ומתחילים לספור את החגים מפסח (ראש השנה ע"פ התורה) .

שלושת הרגלים מבטאים שלושה קשרים:
1. הקשר בין עם ישראל לאלוהיו , חג מתן תורה "וזכרת כי עבד היית במצרים, ושמרת ועשית את החוקים האלה".

2. הקשר בין האדם לאדמה:
בפסח , ראשית קציר, " והבאתם את העומר ראשית קצירכם אל הכהן". שבועות , ביכורי קציר חיטים ופרי האדמה , " וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חיטים".
סוכות , אסיף הפרות, " וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה".

3. הקשר בין העם לבית המקדש
בימים בהם בית המקדש היה קיים, שלוש פעמים/רגלים היו עולים לבית המקדש שבירושלים ומביאים מנחה לה' ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה' והנחתו לפני ה' אלוהיך והשתחווית לפני ה' אלוהיך ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוהיך ולביתך אתה הלוי והגר אשר בקרבך".

ימי ספירת העומר
ביום הראשון של חג הפסח היו אבותינו מביאים את העומר – שהיא האלומה הראשונה של הקציר ומאותו יום מתחילים לספור את העומר ( יום א' בעומר וכן הלאה)
ארבעים ותשעה ימים שהם שבעה שבועות תמימות, עד לחג השבועות. מקור האבלות בימי ספירת העומר בתקופה החקלאית בה מצויים הגידולים החקלאיים בסכנת הכחדה בשל רוחות השרב השכיחות לעונה זו של השנה. לאחר חורבן בית המקדש וכשלון מרד בר-כוכבא נוסף הצער על ביטול מצוות הבאת קציר העומר לבית המקדש וכן אבל על חללי המרד וכישלונו. בימי העומר נהוג לנהוג מנהגי אבלות, הגברים אינם מתגלחים , אין מסתפרים, אסור לערוך חתונות ומסיבות חגיגיות. מנהגי האבלות מופסקים ליום אחד בל"ג בעומר ומסתיימים בחג השבועות

קביעת יום חג השבועות
במקרא לא צוין תאריך מדויק בו חגים את החג וקביעת התאריך קשורה לספירת ימי העומר. שבעה שבועות או 50 יום מהיום הראשון של חו"ל המועד מתחיל חג השבועות ב- ו' בסיוון. "שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות " (דברים טז') "עד ממחרת השבת השביעית תספרו 50 יום והקרבתם מנחה חדשה לה' " (ויקרא כג')

שמותיו השונים של חג השבועות
חג השבועות מכונה בשמות נוספים:
חג השבועות = שבועות
שָבוּעוֹת על שם שבעת השבועות שסופרים מיום הנפת העומר עד חג זה. שם זה מופיע בתורה מספר פעמים.
חג השבועות = חג הקציר
חג הקציר, משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים שהיה מובא ל-ה' בתור מנחה. שם זה מופיע בשמות כ"ג ט"ז: "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה".
חג השבועות = יום הביכורים
יום הביכורים - בחג זה היו מביאים בזמן המקדש את קרבן מנחת הביכורים, המכונה גם שתי הלחם, מהחיטה שמבכירה בתקופה זו של השנה. שם זה מוזכר בספר במדבר כ"ח כ"ו: "וביום הבכורים, בהקריבכם מנחה חדשה לה'--בשבעתיכם". כמו כן, ביום זה הייתה מתחילה תקופת הבאת הביכורים, במהלכה היו מביאים החקלאים את ביכורי אדמותיהם לבית המקדש (תקופה זו נמשכה עד חג החנוכה). הבאת הביכורים מתוארת בספר דברים כ"ו א'-ד' ובמסכת ביכורים.
חג השבועות = חג עצרת
עֲצֶרֶת - בתלמוד ובלשון חז"ל (משנה ראש השנה א ב).
חג השבועות = חג מתן תורה
חג מתן תורה שם זה אינו מופיע בתורה, והוא ניתן בעקבות המסורת לפיה ביום זה נערך מעמד הר סיני, שבו אלוהים התגלה אל ישראל סביב להר במעמד נבואי-היסטורי חד פעמי, והורה להם את עשרת הדברות שלאחר מכן נחקקו על לוחות הברית שהושמו במשכן.
חג השבועות = יום הקהל
יום הקהל - ביום מתן תורה הצטווה משה להקהיל את כל העם לפני הר סיני. השם מביע את אחדות העם.
חג השבועות = יום החמישים
יום החמישים - מבטא את תאריך החג, שבעה שבועות ועוד יום (שהם חמישים ימים) ממוצאי פסח ראשון.

קיצורם של כלל השמות הוא "חקת שבעה" - חמישים, קציר, תורה, שבועות, ביכורים, עצרת, הקהל.

חג השבועות
שָבוּעוֹת : שבעת השבועות, הנספרים מהיום הראשון של חול המועד פסח (ט"ז בניסן) ועד היום שבו מתחיל חג השבועות (ו' בסיוון). אפשרות נוספת היא לקרוא לחג : שְבוּעוֹת , כצורת הרבים של המילה שבועה וזאת בשל שתי שבועות : השבועה של עם ישראל לה' "נעשה ונשמע" ושבועת ה' לישראל שלא יחליף אתו בעם אחר.

חג השבועות הוא גם חג הביכורים
בימי בית המקדש בני ישראל, שהיו חקלאים , היו עולים לרגל לבית המקדש בירושלים. בשבועות הביאו עימם את ביכורי פירותיהם (הפרות הראשונים שהבשילו ביכורים מלשון בכור) לפי המסורת הביאו בכורים משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל. את הביכורים שמו בטנא, העשירים בטנא של כסף וזהב והעניים בסלי נצרים של ערבה קלופה. בראש ההולכים היה צועד שור, קרניו מצופות זהב ועטרה של זית על ראשו. את העולים לרגל קיבלו תושבי ירושלים בברכה וליוו אותם בדרכם לבית המקדש.

"ולקחת מראשית כל פרי הדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם".

לאחר חורבן בית המקדש אין מקיימים יותר את מצוות הבאת הביכורים. הישוב היהודי החדש בארץ ישראל החל במסורת חדשה של קיום טקס הבאת ביכורים . הטקסים מתרחשים בעיקר בקיבוצים, מושבים וכן בגני הילדים ובבתי הספר. הילדים לובשים לבן, לראשם זרי פרחים ובידם טנא מקושט.

שבעת המינים
שבעת גידולי שדה וכרם, שהינם מזון אדם, בהם נשתבחה ארץ ישראל:
חיטה ושעורה: לחם
הגפן, התאנה והרימון: פרות למאכל וגם יין
זית - ממנו מכינים גם שמן
תמר - ממנה מכינים גם דבש
את שבעת המינים היו מכניסים לטנא בסדר מיוחד והמהדרין העלו כל מין בטנא מיוחד משלו.
" כי ה' אלוהיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש..."

חג שבועות - חג מתן תורה
משנחרב בית המקדש ולא היה לאן להעלות את הביכורים התחזקו המנהגים המבליטים את זכר מעמד הר סיני בו ניתנה התורה לישראל. ע"פ חישוב בהסתמך על הכתובים מאמינים כי החודש בו ניתנה התורה במעמד הר סיני הוא חודש סיוון וביום השישי הייתה ההתגלות. מכאן ו' בסיוון חג השבועות הוא חג מתן תורה. "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ויחנו-נגד-ההר". (שמות י"ט)

מנהגי החג - תיקון ליל שבועות
אנשי קבלה נוהגים להיות ערים כל ליל שבועות וללמוד תורה . הם מיחסים משמעות מיוחדת ללימוד תורה דווקא בלילה. לדעתם לימוד כזה יכול לעשות "תיקון" נגד פורענויות העלולות להתרחש בעם היהודי או בעולם כולו. והדבר נכון אף יותר בחג השבועות. הסיבה לכך שבזמן מתן תורה בהר סיני, בני ישראל ישנו חזק וה' היה צריך להעיר כל אחד ואחד כדי שכולם ישתתפו במתן התורה. כדי לכפר על התנהגותם של בני ישראל בלילה שבו ניתנה תורה נוהגים בליל חג שבועות להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה. התיקון מורכב מפסוקים ראשונים ואחרונים בכל פרשה וכך עוברים על התנך כולו ולומדים אותו. נתחבר על יסוד מנהג זה . בספר יש לקט מן התנך המשנה הגמרא הזוהר וכן פיוטים ואזהרות מתרי"ג מצוות. ישנם המאמינים כי יש ללמוד את התנך ואינם לומדים את התיקון.

בחג השבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב
אחד מסימני ההיכר הבולטים של החג הינו המנהג לאכול בחג השבועות מאכלים חלביים. סבי (דיוגינס) סיפר לי שבמעמד קבלת התורה לא ידעו מה מותר לאכול ומה אסור לאכול (האיסור על לא תבשל גדי בחלב אמו לא היה ידוע - מכיוון שעוד לא קיבלו את התורה) ולכן הוחלט לאכול רק דברי חלב.
הסברים נוספים למנהג:
ראשי התיבות מחלב: " וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם"
סכום האותיות ח-ל-ב בגימטריה 2+30+8=40, כנגד 40 יום שעשה משה בהר סיני ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה ( שמות, כ"ד).
סכום האותיות למילים דבש וחלב בגימטריה הן 613 כמספר תרי"ג מצוות שבתורה.
במעמד הר סיני ניתנה התורה ביום ו' בסיוון ובה כתוב "לא תבשל גדי בחלב אמו", ומכאן נצטוו ישראל להפריד בין בשר לחלב. מאחר ולא היו להם כלים כשרים הם החליטו לאכול באותו יום רק דברי חלב המנהג לאכול מאכלים חלביים השתמר עד היום.

קישוטי ירק
נוהגים לשטוח עשבים בבית הכנסת ובבתים בחג השבועות, זכר לעשבים שהיו בהר סיני. יש שמקשטים בקני סוף לזכר משה הקטן שהוצפן בין קני הסוף. עצים ושושנים - כיוון שהאגדה המספרת על מלך שרצה לעקור את הפרדס שלו כי היו בו קוצים רבים, אבל כשהגיע לפרדס ראה שושנה בין הקוצים, והחליט להשאיר את הפרדס. גם התורה היא כשושנה בין הקוצים, ובגלל מתן תורה - ניצל העולם כולו.

קריאת מגילת רות בחג השבועות
בחג השבועות קוראים את מגילת רות. לפי המסורת דוד המלך שהינו נינה של רות נולד ומת בשבועות. יש הנוהגים לעלות להר ציון ולהדליק לזכרו נרות. "כי אל אשר תלכי אל ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהייך אלוהי" (מגילת רות, א'). המגילה מספרת על רות המואביה אשר הגיעה עם נעמי חמותה לארץ ישראל חסרות כל, וזוכות למעשים של חסד. בעקבות נישואיה עם בועז משבט יהודה נולדו להם ילדים, והנין שלהם הינו דוד המלך. כמו שעם ישראל קיבל על עצמו את התורה במעמד הר סיני והסכים למלא את כל המצוות, כך גם רות המואבייה החליטה להתגייר ולקיים את כל המצוות.

קישורים רלבנטיים:
שירי חג השבועות
מתכון להכנת עוגת גבינה מדהימה לחג השבועות
מתכון להכנת פשטידת גבינה
עשרת הדיברות התקבלו בחג שבועות