הרקע לצום גדליה
צום גדליה הוא יום צום שנקבע לזכר גדליה (גדליהו) בן אחיקם, שהתמנה למושל יהודה מטעם הבבלים הכובשים. צום גדליה הוא אחד מארבעה צומות שקבעו חכמים והנביאים על חורבן הבית, חורבן העם והמקדש.

מועד צום גדליה
צום גדליה, צום ביהדות החל ב-ג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם חל ג' בתשרי ביום שבת נדחה הצום לד' בתשרי). תענית זו היא זכר לרצח גדליהו בן אחיקם, שהיה נציב על יהודה סמוך לאחר חורבן בית המקדש הראשון בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס ומותו היוה באופן סופי את חורבן היישוב היהודי בימי בית ראשון.
ההתייחסות הראשונה לצום גדליה היא בתנ"ך, בספר זכריה (ז, ה; ח, יח), שם מוזכר "צום השביעי". הכוונה היא לצום בחודש השביעי, הוא תשרי בספירה המקובלת המתחילה את השנה בניסן (שמות יב, ב). בגלל ההקשר, לא ייתכן שמדובר שם על יום הכיפורים (שחל גם הוא בתשרי), ולכן צריך להסיק שמדובר במה שאנו מכנים צום גדליה.

צום גדליהו הוא אחד מארבעת הצומות הקשורים לחורבן בית המקדש הראשון, ומבחינת מעגל השנה (המתחילה בניסן), הוא הצום השלישי במספר. מבחינה כרונולוגית, זהו הצום המתייחס לאירוע המאוחר ביותר מתוך סדרת ארבעת הצומות – אל התקופה שלאחר חורבן הבית עצמו.

מינוי גדליה למושל יהודה מטעם הבבלים
לאחר כיבוש ממלכת יהודה בידי הבבלים והגליית העם, אל מסופוטמיה (עיראק של היום), נשארו בארץ מעטים מדלת העם ככורמים ויוגבים. נבוכדנאצר, מלך בבל, הציב את גדליה בן אחיקם כשליט על שארית הפליטה אשר נותרה בארץ יהודה, ואכן גדליה אסף את כל פליטי החורבן, הנהיגם, ושכנע את יושבי יהודה לאסוף את היבולים. כך הפך גדליה ל"שליט מטעם" של הכובש השנוא ומלכותו נשענה על כידוני הצבא הכשדי.
"וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום ואשר בכל הארצות, שמעו, כי נתן מלך בבל שארית, ליהודה; וכי הפקיד עליהם, את גדליהו בן אחיקם בן שפן." (ירמיהו מ,יא)

הרצח - גדליה נרצח בידי מתנקש יהודי ביום ג' בחודש תשרי בשנת 582 לפני הספירה
קבוצת יהודים קיצונים וקנאים, אשר לא שמעה בקול החכמים, שאפה להמשיך את המלחמה ולגרש את הכובש, בעזרת עמון ומצרים, וראתה בגדליה בן אחיקם "בוגד" ו"משתף-פעולה" עם האויב. הם כעסו גם על כך שלא היה ממשפחת המלוכה. גדליה בן אחיקם לא שמע לאזהרת נאמנו יוחנן בן קרח, שהזהיר אותו שישמעל בן נתניה עומד להורגו.
לישמעאל בן נתניה היתה גם סיבה אישית לבצע את זממו, הוא היה ממשפחת מלכי יהודה, וחשב בליבו כי לו עצמו מגיעה הזכות לשלוט ביהודה במקום גדליה בן אחיקם.
כפי המתואר בספר ירמיה (פרק מא, ובקיצור רב יותר במלכים ב' כה, כב-כו) קבוצת יהודים בהנהגת ישמעאל בן נתניה נצר משושלת המלוכה, בהכוונת בעליס מלך עמון, רצחו את גדליה שישב במצפה (כנראה נבי סמואל של היום) וטבחו בתומכיו ואף בחיילים הבבליים שהיו מוצבים שם.
"וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה, וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה, וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו בַּמִּצְפָּה. וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן בַּחֶרֶב וַיָּמֶת אֹתוֹ... וְאֵת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ... וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ שָׁם" (ירמיה מא, א-ג).

תוצאות הרצח - בגלל חומרת המעשה ותוצאותיו נקבע ג' בתשרי כיום צום
רציחת גדליה גרמה להגליית שארית הפליטה (מעט היהודים שנשארו בארץ) ונחשבה כחורבן בית המקדש עצמו. בכך בא הקץ על קיומה של אוטונומיה יהודית כלשהי בארץ ישראל עד לשיבת ציון. לאחר מותו של גדליה הושלם חורבן הבית הראשון, ולא נותרה כל ריבונות יהודית בארץ ישראל למשך שבעים שנה.לאחר מקרה זה, התפזרו דלת העם שהיו תחת ממשלתו של גדליה בן אחיקם וחלקם ירדו למצרים מפחד תגובת הבבלים.
משום כך, יש המסבירים שהצום הוא לא רק על הרצח עצמו של גדליה, אלא על השפעתו על שארית העם שנשארה בא"י באותו זמן שלאחר הרצח נעלמה כליל ובכך למעשה הושלם חורבן בית ראשון.

ואמרו חכמינו זכרונם לברכה
יום זה נקבע כצום על הריגת גדליה, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום, "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו". העובדה שיד יהודים היתה בדבר, להרוס את שארית הקיום היהודי בארץ, מעמיקה את גודל החורבן.
חז"ל קבעו את יום הרצח כיום אבל לאומי - אחד מצומות החורבן. הסיבה לכך נעוצה בהשלכותיו הקשות של הרצח כפי שמציין המשנה ברורה (הרב ישראל מאיר הכהן מראדין): "כי על-ידי שנהרג גלו כולם ונהרגו מהם לאלפים". אבל לא פחות מכך בשל הרצח של יהודי על-ידי יהודי, כמאמר ר' עקיבא (תלמוד בבלי, ראש השנה, יח, עמוד ב'):"צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ומי הרגו ישמעאל בן נתניה הרגו ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית א-להינו"

רצח פוליטי נוסף של מנהיג העם היהודי 2577 שנה אחרי רצח גדליה
רצח גדליה (בשנת 582 לפני הספירה) הוא למעשה רצח מנהיג פוליטי הראשון בתולדות העם היהודי. לצערנו הרב, 2577 שנה אחרי, ביום 4/11/1995 העם היהודי נתקל ברצח פוליטי של ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין.

ימי צום - ארבעת הצומות לזכר חורבן בית המקדש
צום עשרה בטבת - היום שבו החל המצור על ירושלים - ע"י נבוכדנאצר מלך בבל.
צום י"ז בתמוז - היום שבו הובקעה חומת העיר ירושלים.
צום תשעה באב - היום שבו נחרבו שני בתי המקדש.
צום גדליה - היה מנהיג שארית הפליטה לאחר החורבן, ומשנרצח עזבו את הארץ אחרוני היהודים.