חנוכה - הכל על חג החנוכה

למה חוגגים את חג החנוכה? למה מדליקים נרות? למה משחקים בסביבון? מהם הברכות? מהם מנהגי החג ? מה פשר השמות חשמונאים ? איך נכון לכתוב מקבים או מכבים ?  חנוכה נקבע בימי הבית השני והוא נמשך שמונה ימים לזכר אותו נס פח השמן. מה שדווקא מעניין הוא הסמליות של המנורה... עם החורבן בית המקדש, נלקחה המנורה לרומי בתהלוכת ניצחון המצויירת על שער טיטוס ביוון. דווקא מנורה זו שציינה את  תבוסת היהודים, היא שנבחרה כסמל למדינה, כסמל לתקומתנו

 

חג החנוכה

חג החנוכה הוא חג יהודי ובו שמונה ימי הודאה, שתיקנו חכמי ישראל בזמן בית המקדש השני לזכר הניצחון במרד החשמונאים, חנוכתו מחדש של בית המקדש ונס פך השמן, ומצוין בעיקר בהדלקת נרות חנוכה.

תאריך החג - מתי נחגג החג?

החג מצוין בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת. הסיבה לאפשרות הכפולה היא שלעתים חודש כסלו הוא בן 30 יום ולעתים בן 29 יום, לפי שינויים בקביעות השנה בלוח העברי.

מהו מקור שמו של חג חנוכה?

מקור שמו של חג החנוכה הינו - בשמם של ימי החנוכה הוא כנראה בחנוכה מלשון חנוכת המזבח, שנערכה לאחר כיבושו וטיהורו של בית המקדש על ידי המכבים, שלזכרה ובתאריך בו התרחשה נחגג החג.  היו שדרשו את שם החג כראשי תיבות - ח' נרות והלכה כבית הלל. (הלכה כבית הלל שבכל יום מוסיפים נר, ולא פוחתים, כשיטת בית שמאי).

שמות נוספים לחג החנוכה

שם נוסף לימים הללו, מקובל פחות, הוא "חג האוּרים", שאותו תיעד לראשונה ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו. לחג שמות נוספים: "חג הגבורה" - לזכר גבורת המכבים, "חג הניסים" - לזכר נס פח השמן , "חג המכבים" - לזכות ניצחון המכבים, "חג האור" - למשמעות האור.

למה חוגגים את חג החנוכה ?

בשנת 167 לפני הספירה החלו החשמונאים להנהיג את ההתקוממות נגד השלטון הסלאוקי בארץ ישראל, שכונתה "מרד החשמונאים", על רקע גזירות השמד, איסורים שהוטלו על ידי השלטון הזר על קיום מצוות יהודיות. בשנת 164 לפנה"ס (שנת ג' תקצ"ז בלוח העברי) הצליחו המורדים לשחרר את ירושלים ובית המקדש משלטון היוונים והמתיוונים, שתחת שלטונם שבת בית המקדש מפעילות כשלוש שנים.

חנוכה מוזכר לראשונה בספר נחמיה בפרק י"ב בפסוק כז. "ובחנוכת חומת ירושלים,  ביקשו את הלויים מכל מקומותם,  להביאם, לירושלים-לעשות חנוכה ושמחה ובתודות  ובשיר,   מצלתיים  נבלים ובכינורות."    האירועים שבגללם אנו חוגגים את החנוכה אירעו כאמור, על פי ספר מכבים בשנת 164 לפני הספירה, יותר ממאתיים שנה לאחר חתימת המקרא.  לפי התיאור בספר מכבים א' בסוף פרק ד' חג החנוכה נקבעה לזכר הניצחון על האויבים ולזכר  חנוכת המזבח.

מנהג הדלקת נרות - למה מדליקים נרות בחנוכה?

אנו מדליקים נרות לזכר נס פח השמן הכשר היחיד שנמצא בהיכל בית המקדש. "שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה  מלכות בית חשמונאי ונצחום,  בדקו ולא מצאו אלא פח אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים" מתוך ספרו של יוסף בן מתיתיהו. יש לציין אף שהמרד לא נגמר, והלחימה בארץ ישראל המשיכה כעשרים שנים נוספות, נקבע תאריך החג בימי השיא של המאבק - ימי שחרור המקדש וירושלים.

היכן נהוג למקם את החנוכיה בבית?

הדלקת נר חנוכה היא המצווה העיקרית בחנוכה וזו המאפיינת אותו במיוחד, ולפיה יש להדליק נר בכל ערב מערבי החנוכה (החל מיום כ"ד בכסלו בערב, ואילך). ההדלקה היא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ. המהדרין ימקמו את  החנוכיה בפתח הבית בשל מצוות פרסום הנס . לחנוכיות אלו יהיו בדרך כלל  דפנות זכוכית על מנת להגן מפני הרוח - שזו לא תכבה את הנרות. אך מחשש ממבקרים לא רצויים (גנבים), נהוג היום למקם את החנוכיה על אדן החלון או ליד החלון כך שהעוברים ושבים יוכלו לראות את אור החנוכיה. יהודים בגולה החוששים לגולרם בשל יהדותם ימקמו את החנוכיה בפתח אחד החדרים. לאחר הדלקת הנרות אסור להזיז את החנוכיה ממקומה.

איך ממקמים את הנרות בחנוכיה ומהו סדר הדלקת הנרות?

מניחים את הנרות מצד ימין לשמאל ומתחילים להדליק משמאל לימין. לפי כלל חז"ל – "כל הפינות שפונים צריכות להיות לצד ימין". ולכן ההדלקה משמאל לימין - כלומר הנר שנדליק ביום הראשון ראשון תמיד יהיה הנר שנדליק אחרון - לאחר היום הראשון.

באיזה שעה מדליקים את נרות חנוכה ? וכמה זמן הנר צריך לדלוק ?

את נרות חנוכה מדליקים כ 20 דקות לפני צאת הכוכבים.. בערך ב 16:40.

נר חנוכה צריך לדלוק בין 30 דקות ל 50 דקות.

ברכות להדלקת נרות חנוכה

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה

בלילה הראשון בלבד (גם מי שמדליק נרות בפעם הראשונה)

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה

בזמן ההדלקה או אחריה אומרים

הנרות הללו אנו מדליקין על הנסים ועל התשועות ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, על ידי כהניך הקדושים. וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קדוש הם ואין לנו רשות להשתמש בהן, אלא לראותם בלבד, כדי להודות ולהלל לשמך הגדול על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישועותיך. 

  

מה הנרות מסמלים?

נר ראשון - מכיל את עקרון התגברות האור מן המעט אל המרובה מן האחד אל השמונה, בבחינת "מעלין בקודש".

נר שני - מאיר את מושג הגבורה, גבורת הציבור וגבורת היחיד גבורת הדורות וגבורת דורנו, בבחינת "על הגבורות".

נר שלישי - עוסק במופלא מאתנו, בדברים היוצאים מגדר הטבע ובמעשי ידי אדם שהם בבחינת "על הניסים".

נר רביעי - נוגע באור הנראה לעין והנסתר בלב האדם, במשלי  האור הזוהרים הפתוחים לכולנו "שערי אורה".

נר חמישי - מנסה לבדוק האם החבל המתוח כגבול בין תרבות יוון לתרבות ישראל יכול להוות מיתר המפיק מנגינה ערבה בין "אתונה וירושלים".

נר שישי - מעמיק אל מסירות הנפש, אל המחיר היקר ביותר  והאחרון שאדם בוחר לשלם על ייחודו ואמיתו, בבחינת "קידוש השם"

נר שביעי - מאזין לסיפור הנשי שבחג, לאש שבאישה, לגבורתה ולתעצומות נפשה של "בת ישראל"

נר שמיני - חוגג את הזדהותנו, יהודים אזרחי מדינת ישראל עם חירות אבותינו, את הקבלה שאנו מוצאים בין הימים ההם לזמן הזה בבחינת : "שוב יקומו המכבים" - "על החירות"

עוד מנהגי חג החנוכה - למה משחקים בסביבון בחנוכה ?

היוונים אסרו ללמוד תורה, והיהודים ישבו ולמדו תורה שבעל פה. כדי שהיוונים לא יגלו שהם לומדים בסתר היו התלמידים מחזיקים בידיהם את הסביבונים לשם הסוואה (הסתירו באמצעות המשחק את הלימוד).

הסביבון הומצא לפני למעלה מ 2000 שנים והוא נקרא אז בשמות שונים: כירכר, פרפרה, גלילון, דרייעדל, חזרזר, סבסב בשנות ה 30 ( לפני כ 70 שנה ) איתמר, בנו של אליעזר בן יהודה המציא את המילה סביבון שהיה אז בגיל 5  ( מתוך הספר "עם שחר עצמאותנו" ).

משחק בסביבון, שעליו מופיעות אותיות בשתי גרסאות: בישראל: נ,ג,ה,פ, שפירושן "נס גדול היה פה", בגולה: נ,ג,ה,ש, שפירושן "נס גדול היה שם" (שם = בישראל ).

איך מסמל הסביבון את חנוכה ?

הסביבון קם ונופל, נופל וקם, כמו החשמונאים במלחמתם נגד היוונים.

עוד מנהגים הנהוגים בחג החנוכה - דמי חנוכה ואכילת לביבות וסופגניות

מתן "דמי חנוכה" לילדים, באופן מסורתי מטבעות בשווי נמוך, או מטבעות שוקולד עטופות בעטיפת מתכת דקה בצבע זהב או כסף, שמשמשים לפעמים כתחליף למטבעות.

אכילת לביבות וסופגניות: מאכלים אלה מטוגנים בשמן רב, ויש בהם כדי להזכיר את נס פך השמן. קישור - מתכון קל ומהיר להכנת סופגניות והכנת לביבות לחנוכה.

מה מקור השם חשמונאים?

מקור השם חשמונאים הינו על פי מוצא המשפחה בנגב יהודה.  "חשמון" ישוב בנגב יהודה (יהושע ט"ו, כ"ו). בשובה מן הגולה התיישבה המשפחה בחשמון; ברבות הימים עברה המשפחה הגדולה לירושלים, ומשפחה קטנה אחת ממנה, משפחת מתתיהו, התיישבה במודיעין, מאז נדבק בה הכינוי חשמונים (= חשמונאים). ("ארץ יהודה" עמ' .248-247 פרופ' שמואל קליין).

מקבי או מכבי , מקבים או מכבים ?

בספר החשמונאים כינויו של יהודה היה: מקבי מין המילה מקבת שהיא פטיש גדול. צורת ראשו של יהודה הייתה דומה לפטיש דמוי קרדום - שראשו משוך לפניו ולא לאחוריו וזאת על יסוד הוראות השם "מקבן" בלשון חז"ל (בכורות ז', משנה א' ). מכאן דבק בו ובמשפחתו השם מקבים.  

השם מכבי אינו מופיע בתלמוד ובתפילה והשתרש מאוחר יותר בפני הנוכרים שזה היה שמו של יהודה בנו של מתתיהו. מאוחר יותר אף יחסו לשם מכבי - את הפסוק מי כמוך באלים י' (שירת הים שמות ט"ו, י"א).

אם כן מקור השם הינו מקבים ולימים הפך למכבים.

מה הקשר בין מנורת בית המקדש לחנוכיה ופרדוקס המנורה

החנוכיה מסמלת את נס השמן שהספיק להדלקת הנרות בבית המקדש בימי החשמונאים במשך שמונה ימים. לעומתה מנורת בית המקדש היתה בעלת שבעה קנים כפי שצויין בספר התורה  "ויעש את המנורה זהב טהור, מקשה עשה את המנורה, ירכה וקנה, גביעיה, כפתוריה ופרחיה ממנה היו. וששה קנים יוצאים מצדיה, שלושה קני מנורה מצדה האחד, ושלושה קני מנורה מצדה השני. שלושה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח... וכפתור תחת שני הקנים ממנה... כולה מקשה אחת זהב טהור" (שמות ל"ז י"ז-כ"ב).

אם כן, יתכן כי החנוכיה היא בת שמונה קנים מפאת האיסור בהלכה לעשות מנורה הדומה למנורת בית המקדש (תלמוד בבלי, ראש השנה כ"ד ע"א).

לסיום משהו מעניין על סמליות המנורה, קראנו לסמליות זו "פרדוקס המנורה"  - חורבן בית המקדש מול תקומת מדינת ישראל. עם החורבן בית המקדש, נלקחה המנורה לרומי תהלוכת ניצחון המצויירת על שער טיטוס ביוון. דווקא מנורה זו שציינה את תבוסת היהודים, היא שנבחרה כסמל למדינת ישראל, כסמל לתקומתנו. סמל המנורה מופיע על כל מסמך רישמי של מדינת ישראל ובכל מוסד ממלכתי המייצג את ישראל.

שירי חג חנוכה - שירים לחג החנוכה
חנוכה חנוכה חג יפה כל כך מלים: לוין קפניס, לחן: עממי חנוכה , חנוכה , חג יפה כל כך אור חביב מסביב , גיל לילד רך חנוכה , חנוכה , סביבון סוב סוב סוב נא, סוב נא סוב מה נעים מה טוב תווים  לחליל - חנוכה חג יפה כל כך	חנוכיה לי יש מלים: שרה גלוזמן, לחן: ניסן כהן מלמד חנוכיה לי יש , דולקת בה האש ושחה לי בלאט, על כד קטן אחד חנוכיה שלי - אורך נא העלי
ימי החנוכה מלים: מ. רויטמן, תרגום מיידיש: אברהם אברונין, לחן: עממי ימי החנוכה חנוכת מקדשנו בגיל ובשמחה ממלאים את ליבנו לילה ויום סביבונינו יסוב סופגניות נאכל בם לרוב האירו ! הדליקו ! נרות חנוכה רבים על הניסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים ניצחון המכבים נספר, נזמרה על האויבים אז ידם כי גברה ירושלים שבה לתחיה עם ישראל עשה תושיה האירו ! הדליקו!	לכבוד החנוכה מלים: ח. נ. ביאליק, לחן: עממי אבי הדליק נרות לי ושמש לו אבוקה יודעים אתם לכבוד מה? לכבוד החנוכה! מורי הביא כרכר לי  בן- עופרת יצוקה יודעים אתם לכבוד מה? לכבוד החנוכה! אמי נתנה לביבה לי לביבה חמה, מתוקה יודעים אתם לכבוד מה? לכבוד החנוכה? דודי נתן תשורה לי פרוטה אחת שחוקה יודעים אתם לכבוד מה? לכבוד החנוכה!
מי ימלל מלים: מנשה רבינא, לחן: אנגלי עממי מי ימלל גבורות ישראל אותם מי ימנה ? הן בכל דור יקום הגבור גואל העם שמע!!! בימים ההם בזמן הזה מכבי מושיע ופודה ובימינו כל עם ישראל יתאחד יקום ויגאל	נר לי דקיק מלים: לוין קיפניס, לחן: דניאל סמבורסקי נר לי נר לי נר לי דקיק בחנוכה , נרי אדליק בחנוכה , נרי יאיר בחנוכה שירים אשיר
כד קטן מלים: אהרון אשמן, לחן: יואל ולבה כד קטן , כד קטן שמונה ימים שמנו נתן כל העם התפלא: מאליו הוא מתמלא. כל העם אז התכנס והכריז אך זהו נס! אילולא כד זה נשאר מקדשנו לא הואר	סביבון סוב סוב סוב מלים: לוין קיפניס, לחן: עממי סביבון סוב סוב סוב חנוכה הוא חג טוב חנוכה הוא חג טוב סביבון סוב סוב סוב סוב נא סוב סוב סוב נס גדול היה פה
אנו נושאים לפידים מלים: אהרון זאב, לחן: מרדכי זעירא אנו נושאים לפידים בלילות אפלים זורחים השבילים מתחת רגלינו ומי אשר לב לו הצמא לאור ישא את עיניו ויבוא אילינו לאור ויבוא נס לא קרה לנו פך שמן לא מצאנו לעמק הלכנו ההרה עלינו מעינות האורות הגנוזים גילינו נס לא קרה לנו פך שמן לא מצאנו בסלע חצבנו עד דם, ויהי אור.	הבה נרימה מלים: לוין קיפניס, לחן: הנדל. הבה נרימה - נס ואבוקה יחד פה נשירה שיר - החנוכה מכבים אנחנו, דגלנו רם, נכוןביוונים נלחמנו ולנו הניצחון פרח אל פרח  זר גדול נשזור לראש המנצח מכבי גיבור הבה נרימה נס ואבוקה יחד פה נשירה שיר - החנוכה
באנו חושך לגרש מלים: שרה לוי-תנאי, לחן: עמנואל עמירן באנו חושך לגרש בידינו אור ואש כל אחד הוא אור קטן וכולנו - אור איתן סורה חושך, הלאה שחור ! סורה מפני האור !	מעוז צור ישועתי פיוט מימי הביניים מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח תיכון בית תפילתי, ושם תודה נזבח לעת תכין מטבח מצר המנבח אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח