|
עיצורים עיצורים הם האותיות ללא ניקוד. חלוקה לפי מקומות החיתוך בפה העיצורים נעצרים במקומות שונים בחלל הפה:
חלוקה לפי משך הגייה עיצור פוצץ – זרם האוויר נעצר באחד מכלי הדיבור ואז מתפרץ החוצה בפיצוץ. עיצור חוכך – האוויר יוצא בחופשיות (לאחר שפוגע באמצעי החיתוך בפה) וניתן להגותו זמן רב.
חלוקה לפי הקוליות עיצור קולי – בזמן הגייתו מיתרי הקול רועדים. (אותיות: ג"ד עז"ר לנ"ו בי"מ) עיצור אטום – בזמן הגייתו מיתרי הקול לא רועדים. (אותיות: ח"ש א"ת הכס"פ) עיצור נחצי - ט, צ, ק – עיצורים אלה נהגים בלחץ.
תנועות
אימות קריאה אמות קריאה הינן עיצורים הנחשבים כתנועות. עיצורים אלו הינם עיצורים שלא שומעים אותם! לדוגמא: נוצה. האותיות ו' והאות ה' במילה זו הינן אימות קריאה.
השוואים אְ שווא נח
שווא נע
שווא מרחף שווא בעל תכונות של שווא נע וגם תכונות של שווא נח. בכדי לבדוק אם זה שווא מרחף, בודקים אם הוא מופיע אחרי תנועה קטנה, ואם בצורת המקור (פרטים בהמשך) מקורו בתנועה – אז הוא שווא מרחף (שוב, רק אם יש תנועה קטנה לפניו).
דרך פשוטה לבדיקה האם שווא הוא נח או נע בכדי לבדוק אם שווא הוא נח או נע, יש לחזור לצורת המקור של המילה. אם בצורת המקור היה באות שבה יש את השווא – תנועה – אז השווא הוא שווא נע. אם במקור היה שווא או לא היה ניקוד כלל – אז השווא הוא נח. צורת המקור בפועל – גוף נסתר באותו הזמן. (לדוגמא: אכלנו -> אכל) צורת המקור בשם העצם – יחיד/רבים ללא תוספות. (לדוגמא: שופטים -> שופט, מאכלינו -> מאכלים)
הדגשים דגש קל יבוא באותיות ב.ג.ד.כ.פ.ת בלבד!!!
דגש חזק תבניתי בא רק בתבניות מסוימות של הפועל ושם העצם. בפועל (באות ע') פִעֵל פעַל הִתְפַעֵל
בשם העצם (באות ט') קִטֵּל קַטָּל קַטֶּלֶת קִטַּלוֹן קַטִּיל
שים לב – התבניות המופיעות פה אינן התבניות היחידות. ישנן גם תבניות נוספות. בכדי לזהות אם דגש הוא דגש חזק תבניתי, חייבים להתקיים שני התנאים הבאים:
דגש חזק משלים
תהליך ההיבלעות זקן ? *זקננו ? זקנּו בתהליך זה אחת האותיות שחוזרת על עצמה נשמטת ובמקומה בא דגש. תהליך זה מתרחש כאשר באות הראשון מבין שתי אותיות זהות ברצף ישנו שווא נח. האות נבלעת בתוך האות שאחריה ובמקומה בה באות זו דגש חזק משלים.
תהליך ההידמות המלאה נפל ? *ינפול ? *יפפול ? יפּול בתהליך זה אחת האותיות מידמה לאות שאחריה ואז מתרחש תהליך נוסף שהוא תהליך ההיבלעות (הנ"ל). כאשר אותיות מסוימות (לרוב האות נ') באות לפני אות כלשהי בשווא נח, האותיות מידמות לאות שאחריהן ואז מושמטות וזכרן מגיע דגש חזק משלים. מתבצעים כאן למעשה שני תהליכים – הידמות מלאה (האותה מידמה לאות שאחריה על כל תכונותיה) ולאחר מכן היבלעות (האות נבלעת באות שאחריה ו"לזכרה" יש דגש).
הברות ודגשים הברות כל מילה ניתן לחלק להברות. כל תנועה היא הברה אחת. את ההברות ניתן לחלק לשני סוגים: הברה פתוחה – מסתיימת בתנועה או באם קריאה. הברה סגורה – מסתיימת בעיצור או בשווא נח.
דוגמאות: אֶנְ|צִיקְ|לוֹ|פֵדְ|יַה: 1-סגורה, 2-סגורה, 3-פתוחה, 4-סגורה, 5-פתוחה. נִ|צָּ|חוֹן הדגש החזק ב-צ' הופך את "נִצ" להברה סגורה שאמורה להיכתב ללא י' בכתיב המנוקד
טעמים הטעם הינו מיקומה של ההדגשה בעת הגיית המילה. הטעם יבוא רק בהברה האחרונה של המילה או בהברה לפני האחרונה. הטעם מסומן ב- > מעל ההברה. מלעיל – טעם שבא בהברה לפני האחרונה במילה (לדוגמא – קלאסי. אנו הוגים בהדגשה את ההברה "ל"). מלרע – טעם שבא בהברה האחרונה במילה (לדוגמא – סיפור. אנו הוגים בהדגשה את ההברה "פּוּר"). |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
איך מנקדים ב WORD כדי לנקד, ממקמים את סמן הכתיבה משמאל לאות הרצויה, לוחצים על מקש Caps Lock וכן על Shift ועל אחד מהכפתורים השייכים לשורת הספרות שבמקלדת. היעזרו בטבלה המצורפת:
הערות:
|