דברי הסבר: מחשבון פשרת בית משפט לפי סעיף 79א לחוק בית המשפט
סעיף 79א (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "החוק") מאפשר לבתי המשפט ליתן פסקי דין על דרך הפשרה, כאשר הצדדים מסכימים לכך.
הפשרה על-פי סעיף 79א היא פשרה משפטית
בהליך מיוחד, דמוי בוררות, בה מפעיל בית-המשפט שיקול דעת רחב
כשהצדדים מותרים על זכות הערעור על החלטתו של בית-המשפט ועל חובתו לנמק הכרעתו.
הליך זה מתאים רק כאשר לצדדים יש אמון רב באובייקטיביות ובמומחיות של של בית המשפט על סמך טענות הצדדים וטרם הבאת ראיות.
הפסיקה לפי סעיף 79א(א) לחוק איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים
(ראה ע"א 1639/97 אגופוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה פ"ד נג (1) 337 וכן ת"א (ת"א) 2014/99 זרוצי נ' שנקמן),
כמו כן נקבע כי על בית המשפט לשקול את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים
(ת"א (ב"ש)187/93 פרץ אשר נ' קופת חולים של ההסתדרות , וכן ראה רע"א 5192/01 די וורלי נ' הלין).
טוען כבוד השופט מנחם קליין:
"מה הם אותם סיכונים? איך הם קשורים לסיכויים? איזה משקל יש ליתן לשיקולי צדק (ובמיוחד לצדק חלוקתי), כשיש הבדלי כוח מהותיים בין הצדדים למשפט?"
על כל השאלות הללו אין תשובה בפסיקה, ונראה כי נוצרה תחושה בקרב עורכי הדין כי "איש (שופט) היישר בעיניו ייעשה". הדבר גורם לתחושה כי פסק דין לפי סעיף 79א (א) ניתן לפי "תחושת בטן" או "חוש ריח" של השופט, ובניגוד לעמדת חז"ל לפיה "אף פשרה צריכה הכרעת הדעת".
(תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, דף י"ח, עמ' ב'.).
משכך הגיע כבוד השופט מנחם קלין
לכלל מסקנה שיש צורך להכין נוסחה מסודרת שתסייע לו ולשופטים נוספים
להגיע לידי סכום פסק הדין מבחינה מדעית, לאחר שקובעים מראש מה הם הסיכויים של הצדדים, מה הסיכונים, ומה ההשפעה של שיקולי צדק במקרה הספציפי.
הסבר מרכיבי הנוסחה
Max - Min = סכום מינימאלי ומקסימאלי לפסק.
קביעת גבולות הגזרה של סכומי מינימום ומקסימום של פסק הדין שיינתן. ע"י הצדדים עצמם או ע"י בית המשפט.
בהעדר קביעת גבולות גזרה, סכום ה-min יהיה 1 ₪ ( כי 0 יאפס בפועל את הנוסחה ) וסכום ה- max יהיה סכום התביעה במלואו.
Min - תיחום המינימום הוא בעצם סכום ש"כמעט" אינו שנוי במחלוקת והנתבע היה מוכן לשלמו ממילא, גם בפשרה ישירה, ללא צורך בהתערבות ביהמ"ש
Max - סכום התביעה בניכוי סכום ה"ניפוח" הסכום הלא ריאלי
X = סיכוי התביעה (הערכה אובייקטיבית חיצונית/שיפוטית) - הערכת סיכויי התביעה תתבצע ע"י בית המשפט, אך כמובן שאין מניעה שהערכה זו תינתן ע"י גורם חיצוניץ
תביעות בהן הסיכוי מתחת ל20% -
במקרים אלו אכן, על בית המשפט ליתן פסק דין לדחיית התביעה, אך דחייה כזו יש לבצע, לדעת השופט מנחם קליין, בנסיבות שהדבר אפשרי ע"י סילוק על הסף, או במקרים אחרים, ע"י ניהול התיק עד סופו, שמיעת עדויות, ודחיית התובענה לגופו של עניין, עפ"י הדין, ולא ע"י מתן פס"ד על דרך הפשרה.
תביעות בהן הסיכוי מעל 80% -
ראוי שלא להציע וליתן פסק דין עפ"י סעיף 79א(א) לחוק , תוך הפחתת הסכומים שמגיעים לתובע כדין. הצעת מתן פסקי דין בפשרה במקרים אלו, בעצם מעודדת אי עמידה בהתחייבויות ואי ביצוע תשלומים, ללא סיבה נראית לעין ורק מתוך תקווה "למשוך זמן" ולשלם הרבה פחות בסיום הדיון המשפטי. הדבר אינו מצדיק לאפשר שימוש בכלי פסק הדין בפשרה.
Y = מידת "שנאת סיכון" של התובע - הסיכונים הם בדרך כלל הסיכונים החיצוניים לתיק, אשר יכולים להביא צד להתפשר בתיק.
הערכים בנעלם זה צוינו מ [ 100 - 51]. הנחת העבודה היא שאם מדד אי הסיכון של התובע היא 50 או פחות, אזי הוא לא היה מגיש כלל תביעה נגד הנתבע.
Z = מידת אי התחשבות בשיקולי צדק חלוקתי בהתייחס לנתבע – [1- 100] -
בדומה לשנאת הסיכון, ההתחשבות במידת הצדק החלוקתי צריכה להתייחס גם לתובע. לדוגמא, אם התובע נעשק ע"י גוף גדול ונקלע לחובות וקשיים בשל כך, וכספי התביעה אמורים לחלצו מצרותיו יש טעם להתחשב בכך.
האתר והמחשבונים פותחו ע''י
עורך דין שרון טל עבור בעלי זכות שימוש אישית במחשבונים המשפטיים (שופטים, דיינים, עורכי דין, רואי חשבון , שמאים, בוררים, מגשרים, מומחים ואנשי מקצוע).
ט.ל.ח - בכל מקרה של סתירה בין תוצאות החישוב/מידע לבין האמור בחוק - האמור בחוק גובר.
השימוש במחשבונים ובמידע באחריות המשתמש בלבד ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי אישי.