דברי הסבר: מחשבון גירושין - דמי מזונות במשמורת משותפת
נוסחא למשמורת משותפת בה קיים שיוויון מלא בחלוקת זמני השהות של הקטינים עם הוריהם.
על הנוסחא להיות אחד מכלי העבודה הנמצאים בארגז הכלים של השופט וכלי עזר ראשוני להפעלת שיקול דעתו השיפוטית. אין בה כדי למנוע מהשופט את מה שנקרא בעגה המקצועית fine tunning
כדי לחתור לתוצאה צודקת יותר.
בנוסחא זו נעשה שימוש לראשונה בבית משפט מחוזי בתל אביב עמ"ש 1180-05-14
בפני הרכב השופטים : יצחק ענבר, יהודית שבח והשופט שאול שוחט אשר פיתח את הנוסחא.
מאחר שפסק דין זה ניתן בבית משפט מחוזי (ביום 29.3.2015) הוא מהווה פסק דין מנחה לבתי משפט לענייני משפחה (קמא).
להלן הפרמטרים המהותיים אשר מרכיבים את הנוסחא:
(1/2)A + (1/2)B + C/( C+D) X (E + (1/2)B) - (1/2)E
A - צרכים הכרחיים - לא כולל מדור והוצאות מדור. מכח הלכת ורד נגד ורד (ע"א 552/87 פ"ד מב3 594) נהוג היום לפסוק צרכים הכרחיים לילד אחד בין 1300 ש"ח ל 1400 ש"ח, חלקו של האב במזונות הכרחיים בתקופה בה הקטינים שוהים אצל אימם. באותה הלכה נקבע שאין לחשב מזונותיהם של מספר ילדים כמכפלה של צרכי ילד אחד.
בשים לב לתוספת השולית הפוחתת, הוצאותיהם המינימלים ההכרחיים של קטינים שקבעה הפסיקה, עבור כל ילד נוסף יפסק כ 100 ש"ח פחות, כדלהלן, עבור הילד הראשון 1400, עבור השני 1300, עבור השלישי 1200, עבור הרביעי 1100, עבור החמישי 1000 וכך הלאה. את הסכום המצטבר בגין כל הילדים יש למלא בשדה צרכים הכרחיים.
במקרים בהם מדובר בהורים אמידים - הצרכים ההכרחיים יהיו כאמור גבוהים יתר.
B - עלות מדור בסיסי - ממוצע לקטין לרבות הוצאות מדור עבורו. יש להקליד ערך מלא (שכר דירה, משכנתא והוצאות ארנונה, מים חשמל וכדומה) המערכת תחלץ שווי לפי מספר הילדים הנהוג בפסיקה.
אשר לדיור והוצאות מדור קבע בית המשפט העליון כי עלות זו תתייחס לילד אחד הי כשליש לערך
(ע"א 764/87 אוהר נגד אוהר 31/12/1987) ולשני ילדים בדרך כלל 40% מהסכום הכולל של ההוצאה
(ע"א 52/87 הראל נגד הראל פ"ד מג 4 201).
אך גם בהקשר זה לא מדובר בעלות קשיחה שאין לסטות ממנה וניתן לרככה על דרך האיזון בהם לא נותרים בידי האב, לאחר פסיקת המזונות, משאבים מספיקים לצרכיו, באופן שבו יבחנו זה לצד זה, הכנסותיהם של האב והאם כדי להסיק מהי חלוקה סבירה, אשר יש בה כדי להבטיח צרכיהם של הקטינים ולהשאיר גם בידי ההורים אמצעים כספיים לצורך כיסוי צרכיהם הם.
(דברי בית המשפט בע"א 756/77 טחב נ' חטב פ"ד לב2 470)
C - הכנסה החודשית הפנויה של האב - הכנסה ברוטו פחות ניכויי חובה, מס הכנסה, ביטוח לאומי ופחות עלות מדורו של האב דמי שכירות או משכנתא.
D - הכנסה החודשית הפנויה של האם - לא כולל קצבאות ביטוח לאומי ו/או קצבאות נכות שהאם מקבלת. נתון זה צריך לתת ביטוי להוצאות האם הנדרשות למדורה והוצאות מדורה בדומה לאב.
E - צרכים לא הכרחיים של הקטין - הוצאות מדין צדקה החלות על שני ההורים. נתון זה מביא לידי ביטוי את החובה מדין צדקה החלה על שני ההורים בסיפוק צרכיו הלא הכרחיים של הקטין, לרבות סיפוק הפער שבין המדור הבסיסי (בו חב האב לבדו) למדור ראוי.
מאחר שאין מדובר בחובה מוחלטת אזי יתכן שבית משפט יחליט להעמיד נתון זה גם על אפס בנסיבות מסויימות
(לדוגמא: בנסיבות בהן לקטין יש משלו או במקרים בהם פסיקת סכום כלשהו תביא למצב בו שני ההורים, לאור הכנסתם הפנויה, יוותרו ללא אמצעים לכיסוי צרכי מחייתם).
על בית המשפט לקבוע נתון זה רק לאחר שקבע את הנתונים הקודמים בסדר, שנוגעים כאמור בין השאר להכנסה הפנויה של ההורים.
"מאחר שכפיית חיוב מדיני צדקה חלה רק באמיד, יש לבדוק אם מצבו הכלכלי של הנתבע, בהתחשב בצרכיו, מאפשר לו לתת צדקה.
על פי המשפט העברי, פרנסת האב את עצמו קודמת לפרנסת כל אדם וכל עוד שאין לו כדי פרנסתו - אינו חייב בצדקה. כך, אין מחייבים את ההורה הנתבע, אלא כפי השגת ידו"
(ע"א 4480/93 פלונית נ' םלוני, פ"ד מ"ח)3(461, 483).
בית המשפט העליון מאמץ את תפיסתו של בית המשפט המחוזי
ראו בע"מ 1709/15 ו 919/15 מיום 19.7.2017, שם לראשונה נקבע בתקדים המחייב את כל בתי משפט קמא,
להשית חבות כלכלית על שני ההורים בכל הקשור למשמורת משותפת עבור ילדים מעל גיל 6.
הוחלט פה אחד כאמור בחוות דעתו של כבוד שופט העליון עוזי פוגלמן:
"בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה."
כתב פסק הדין שעליו חתומים השופטים: הנשיאה אסתר חיות , המשנה לנשיאה סלים ג'ובראן, יורם דנציגר, עוזי פוגלמן, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ומני מזוז.
פסק דין ראשון ליישום ההלכה החדשה של בית המשפט העליון, בה נקבע כי אין צורך בתשלום מזונות, אצל כבוד השופטת עידית בן-דב ג'לויאן , תמ"ש פ"ת 39920-01-15 מיום 1.9.2017.
שימו לב! פסק הדין הנ"ל מאפשר להקטין דמי מזונות בתיקים תלויים ועומדים
סוגיה משפטית זו מפורטת ע"י כבוד השופט יהורם שקד (ראו תמ"ש 21810-06-16, מיום 9.10.2017),
שאף הוא נמנה על חלוציי עשיית הצדק המשפטי בתחום.
נקודת המוצא העקרונית היא כי הלכה שיפוטית חדשה פועלת הן רטרוספקטיבית והן
פרוספקטיבית ( רע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נגד עיזבון המנוח אחמד עבד אלחמיד ז"ל). הלכה זו חלה גם בכל הקשור למזונות ילדים ששולמו ביתר. באותו פס"ד מחייב כבוד השופט את האישה להחזיר חלק מתשלומי המזונות ששולמו ביתר.
מהם המבחנים למשמורת משותפת ?
המבחנים למשמורת משותפת או התנאים המרכזיים לכינון הסדר משמורת פיזית משותפת רוכזו על ידי כבוד השופט אסף זגורי בתמ"ש (טב')
12148-08-10 ס.ג. נ' ע.ג. ( 28/04/2011 )
א. מסוגלות הורית טובה דומה או שווה של שני ההורים ;
ב. רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים וטיב התקשורת ביניהם;
ג. רצון הילד;
ד. מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילדים ;
ה. קיומו של קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים;
ו. מגורי ההורים בסמיכות זה לזו, ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם.
ככל שייקבע, כי מתמלאים כל התנאים לקיומה של "משמורת פיזית משותפת", כי אז תגבר
הסבירות שעתירה למשמורת משותפת תתקבל.
משמורת משותפת על הילדים היא משמורת בה מחצית מהזמן, קרי 7 ימים מתוך שבועיים.
פס"ד בעניין מזונות אינו סופי - חשוב לזכור! פסק דין למזונות לעולם אינו סופי, ותמיד קיימת אפשרות לבחון אותו מחדש וזאת באם אירע שינוי נסיבות מהותי.
בנושא גירושין מומלץ לקרוא את המאמר
גירושין - מתגרשים בכבוד
האתר והמחשבונים פותחו ע''י
עורך דין שרון טל עבור בעלי זכות שימוש אישית במחשבונים המשפטיים (שופטים, דיינים, עורכי דין, רואי חשבון , שמאים, בוררים, מגשרים, מומחים ואנשי מקצוע).
ט.ל.ח - בכל מקרה של סתירה בין תוצאות החישוב/מידע לבין האמור בחוק - האמור בחוק גובר.
השימוש במחשבונים ובמידע באחריות המשתמש בלבד ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי אישי.