דברי הסבר: דמי מזונות - חישוב מפורט עבור שתי הגישות, הדין הישן מול הדין החדש
בפירוט החישוב יתקבלו שתי תוצאות, האחת "דמי מזונות" לפי הדין הקודם והשניה דמי מזונות שיקראו "תמיכה כלכלית" לפי הדין החדש על בסיס עקרונות ועדת שיפמן. בשני החישובים יוצגו נתוני בסיס החישוב.
לפי מודל עקרונות וועדת שיפמן יוצגו הנתונים הבאים: אחוז ימי הורות שהוכרו בועדה, אחוז הכנסת האב לאחר ניכוי מיסים, שיעור התמיכה הכלכלית.
שיעור התמיכה הכלכלית מבוסס על פי נוסחת וועדת שיפמן ועל פי עלות ילדים בשיטת אנג'ל - משקל ילדים בתצרוכת (מתוך טבלת הוועדה שהוגשה לשר המשפטים).
בתוצאות החישוב יקבלו תוצאות מעניינות ביותר. לעיתים, האם תקבל סכום מזונות גבוה יותר מהמודל הקודם ומנגד יתכנו מצבים הפוכים, למשל, אם כאשר האב לוקח על עצמו באופן ממשי את נטל גידול הילדים כהורה משמורן והאם מרוויחה יותר, היא תאלץ להעביר לו את דמי המזונות, שלפי המודל החדש יקראו דמי תמיכה כלכלית.
אבות ישלמו יותר במודל החדש במקרים בהם המשמורת שלהם קצרה מידיי
על פי נוסחת שיפמן, משמורת ילדים שתהיה מצומצמת מ 5 ימים בשבועיים (14 יום) לא תפחית מדמי התמיכה הכלכלית שעל האב להעביר לאם. יתרה מכך, באם הכנסות האב גבוהות, האב יצטרך לשלם הרבה יותר לאם.
מתי תחול הפחתה מהותית בדמי המזונות - דמי התמיכה הכלכלית?
לפי המודל החדש, משמורת על הילדים מחצית מהזמן, קרי 7 ימים מתוך שבועיים, תפחית באופן מהותי את דמי התמיכה הכלכלית.
לפי המודל הישן משמורת על הילדים מחצית מהזמן, קרי 7 ימים מתוך שבועיים, הפחיתה בעבר את האחוז המקובל לפי דיני משמורת משותפת (25%).
החל משנת 2015 נקבע כי משמורת משותפת שווה חצי מזונות. כלומר, אחוז ההפחתה הן של דמי המזונות ודמי המדור מהחישוב השמרני עומדים על 50%, כך נקבע בהרכב של שלוש שופטות, ורדה מרוז, מיכל נד"ב ומיכל ברנט, בבית משפט מחוזי לוד
פסק הדין של המחוזי מהווה החלטה מנחה ומחייבת את בתי המשפט למשפחה (עמ"ש 25027-02-14).
למעשה, פסק הדין הנ"ל צימצם באופן מהותי את פערי דמי המזונות בין התחשיב החדש לבין תחשיב ועדת שיפמן במשמורת משותפת המבוססת על 7 ימים ב 14 יום לכל הורה.
בדרך זו נקט בית משפט המחוזי גם בעמ"ש 50603-01-14 הרכב השופטים:
כב' השופטת מיכל נד"ב, אב"ד כב' השופטת ורדה פלאוט ב פסק דינו של כב' השופט צבי וייצמן
מיום 6/1/2015.
משמורת משותפת תיבחן על סמך קריטריונים מקובלים בפסיקה, לרבות בחינת תנאי ומקום המגורים בהם הילדים גרים בשני הבתים - מרחק הליכה של כ 10 דקות ממוסדות החינוך בהם הם לומדים.
"שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, ייעשה בכל מקרה ונסיבותיו תוך איזון ראוי בין מכלול הגורמים לרבות, גובה הכנסות שני ההורים; רמת החיים לה הורגלו הקטינים; צרכי הקטינים ועוד כהנה וכהנה. ברי כי יש לבחון את היקף הפחתת דמי המזונות במקרים של משמורת משותפת, בצורה זהירה לבל תפגע טובת הקטינים. אין להתעלם מכך שהפחתת שיעור המזונות, טומן בחובו חשש כי משמורת משותפת תיחשב ל"כדאית" יותר מבחינה כלכלית, ובכך יווצר תמריץ לפתיחת חזית סכסוך חדשה בין ההורים בעניין משמורת הילדים, כאשר האב יבקש משמורת משותפת מתוך מטרה להביא להפחתת דמי המזונות, ותוך שבלהט המאבק והסכסוך בין ההורים תשכח טובת הילדים. לפיכך, על בתי המשפט לעמוד על המשמר ולוודא כי הסדר המשמורת המשותפת הוא כן ואמיתי ומיושם באורח המאפשר דאגה אמיתית לצורכי הקטינים, הן הרגשיים, הן הפיזיים, והן הכלכליים. בהקשר זה, איני רואה דופי בכך כי הנטל הכלכלי הכולל המוטל על האב בהסדרי משמורת משותפת, יהיה גבוה יותר לעומת דמי המזונות המוטלים עליו בהסדר משמורת בלעדית אצל האם, וזאת כאשר משקללים את דמי המזונות עם ההוצאות בהן האב נושא באופן ישיר. משמורת משותפת מתאימה במקרים בהם האב מוכן ומסוגל למעורבות גבוהה יותר בחיי ילדיו, מעורבות אשר הינה לטובתו של הקטין. סביר בעיני כי מעורבות גדולה יותר בחיי הילדים תוביל אף למעורבות כלכלית גבוהה יותר"
דברי
כב' הש' י. וילנר בע"מ (חיפה) 318/05 - פלוני נ' פלונית (2006).
מהם המבחנים למשמורת משותפת ?
המבחנים למשמורת משותפת או התנאים המרכזיים לכינון הסדר משמורת פיזית משותפת רוכזו על ידי כבוד השופט אסף זגורי בתמ"ש (טב')
12148-08-10 ס.ג. נ' ע.ג. ( 28/04/2011 )
א. מסוגלות הורית טובה דומה או שווה של שני ההורים ;
ב. רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים וטיב התקשורת ביניהם;
ג. רצון הילד;
ד. מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילדים ;
ה. קיומו של קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים;
ו. מגורי ההורים בסמיכות זה לזו, ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם.
ככל שייקבע, כי מתמלאים כל התנאים לקיומה של "משמורת פיזית משותפת", כי אז תגבר
הסבירות שעתירה למשמורת משותפת תתקבל.
שיעור התמיכה הכלכלית
שיעור התמיכה הכלכלית תתחלק בין ההורים לצורך הוצאות הילד לפי הזמן שהם
אחראיים לטיפול בילד על פי ימי ההורות שכל אחד מטפל בילד.
ההורים יתחלקו בהוצאות הילד מהתמיכה הכלכלית על פי מכפלה של שיעור התמיכה הכלכלית,
שהילד זכאי לה, בחלקו באחוזים של הורה בהכנסות של ההורים יחד פחות חלקו באחוזים
בימי ההורות שהוא מטפל בילד.
שוויון מגדרי בחלוקת הנטל
מחשבון דמי מזונות זה אינו מבוסס רק על הדין העברי אלא גם על עקרונות "וועדת שיפמן" בראשות הפרופסור פנחס שיפמן .
וועדת שיפמן הוקמה על ידי שר המשפטים חיים רמון לבדיקת דיני המזונות בישראל. הוועדה הוקמה ב - 5 ביוני 2006 והגישה את מסקנותיה ב - 27 בנובמבר 2012.
בסיס הרעיון של הועדה הינו להוציא את קביעת בסיס חישוב המזונות מהדין העברי ולהחיל דין אזרחי על דמי מזונות לפיו שני ההורים ישאו שווה בשווה בנטל שווה בעניין מזונות הילדים.
הדין האישי של העדות הדתיות המוכרות במדינת ישראל, מפלה לרעה את האב על בסיס מגדרי, ומטיל עליו חובה משפטית שהיקפה גדול בהרבה מזה שבה נושאת האם. כך, לפי המשפט העברי, האב נושא באחריות בלעדית לתשלום עבור צרכיו ההכרחיים של הילד גם כאשר מצבה הכלכלי של האם שפיר והיא יכולה להשתתף בעלות הוצאות אלה.
במילים פשוטות מטרת הוועדה ליצור מנגנון של הוגנות, להביא לשוויון בחלוקת הנטל ולשים קץ לאפליה הבוטה, לעיתים עד כדי אבסורד לפיה הגבר היה נושא העיקרי בנטל המזונות אף על פי ששכרו שווה או אף נמוך משכר האישה.
הנוסחה שאותה גיבשה הוועדה נשענת בראש ובראשונה על הכנסתם היחסית של שני ההורים ועל ימי הטיפול שכל אחד מהם מקדיש לילד.
המלצות הוועדה הולכות בעקבות הדין "וועדת שניט" -
הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין.
המסקנה המשותפת, של שתי הוועדות היא , שהאחריות הטיפולית והכלכלית בילדים מן הדין שתחול עקרונית בשווה על שני ההורים, אף אם אינה מתחלקת ביניהם למעשה בשווה, ויש לזנוח את התפיסה המגדרית על פיה גידולם של ילדים מוטל על נשים וכלכלתם מוטלת על גברים.
הוועדה משווה עקרונית אישה לאיש בחובה
לכלכל את הילד.
טובת הילד עצמו מחייבת שהוא יזכה לתנאים כלכליים משפחתיים דומים הן כשהוא שוהה אצל אביו והן כשהוא שוהה אצל אמו.
אחידות עדתית בחלוקת הנטל
המודל החדש בא לפתור גם את בעיית חוסר האחידות בפסיקה בעניין מזונות.
לא זו בלבד שישנו חוסר שוויון בין בני עדות שונות, אלא שגם בני אותה קבוצה עדתית ישלמו דמי מזונות שונים – בהתאם לערכאה שבה נדונה תביעת המזונות. כמו כן קיים פער בין הפסיקה בבתי הדין הדתיים לבין הפסיקה בבתי המשפט לענייני משפחה. פערים אלה פוגעים בצפייה לוודאות ואחידות של המשפט ויוצרים לפחות רושם שהפסיקה אינה נשענת על קריטריונים מבוססים ואחידים.
מציאות זו, שבה נסיבות עובדתיות זהות עלולות להוביל, כדבר שבשגרה, לתוצאות משפטיות שונות,
יוצרת חוסר ודאות, פוגעת בשוויון בין הילדים, ואף מכרסמת באמון הציבור במערכת המשפט – הואיל
ופסיקותיה נתפסות כהכרעות שאינן מונחות על ידי קריטריונים ברורים ושוויוניים.
לא לחינם גילה
משאל שנערך בקרב עורכי דין המופיעים בבתי המשפט לענייני משפחה כי חוסר האחידות בפסיקותיה של
ערכאה זו נתפס כאחד מחסרונותיה הבולטים. מובן שזהו מצב שיש צורך לפעול לשינויו משום שהוא
פוגע בזכות הילד למזונות ראויים.
אחוזי גבייה נמוכים כתוצאה מנטל לא הוגן
אחוזי הגבייה של המוסד
מהחייבים (האבות), באמצעות לשכות ההוצאה לפועל, פחתו בשיעור ניכר והם נעו ב 2012 סביב
38% בלבד.
אי לכך, נאלצת המדינה לשאת בעלויות חלק ניכר מתשלומי המזונות, ולמעשה כלל הציבור הוא שמשלם את מזונות אותם ילדים ולא האבות החייבים.
נראה שחלק מן האשם נעוץ במבנה הנוכחי של דיני המזונות כתוצאה מנטל לא הוגן שמטיל את החבות בלי שום פרופורציה על האב ביחס ההכנסות או בפוטנציאל ההשתכרות של האם.
פיקציית פוטנציאל ההשתכרות המופעלת על האב בלבד יוצרת עיוותים קשים
מרבית השופטים והשופטות ראו עד כה רק את פוטניצאל ההשתכרות של האב.
פסיקת המזונות בהתאם לפוטנציאל ההכנסה אשר אינו עולה בקנה אחד עם יכולתם הכלכלית הממשית,
פוגעת באבות בצורה לא מידתית ושוללת מהם את זכותם לקיום בכבוד – הואיל וכתוצאה
מכך הם נדרשים לשלם סכום מזונות גבוה גם כשהכנסתם הממשית דלה שלא נשאר לו אף המינימום לחיות בכבוד.
המודל החדש המבוסס על עקרונות הוועדה, יוצר מנגנון של הוגנות בפרט שבני הזוג חולקים שווה בשווה בנטל המשמורת.
יש לציין כי במקרים שבהם האב לא ישא בנטל והוא בעל הכנסה גבוהה - הוא יאלץ לשלם אף יותר מהמודל הישן.
המודל החדש עשוי להפסיק את ההשפעה שלילית על הקשר בין הילדים לבין האב
לאור נטיית בתי המשפט עד כה, להעניק לאם עדיפות בתביעות משמורת,
נפגעו האב והילדים גם יחד. שכן, לא זו בלבד שהקשר הישיר ביניהם כמעט
נעלם, אלא שהילדים לא אחת מצאו עצמם תחת משמורת של אם הרואה בהם כלי לשיפור מצבה הכלכלי ,
ובפרט שדמי המזונות שפוסקים בתי המשפט גבוהים מהעלויות הריאליות של גידול ילדים, משום שהם מכילים בחלק מן המקרים מרכיב סמוי של מזונות האישה.
המודל החדש מנסה ליצור מנגנון שיבטיח, במידת האפשר, כי
תשלומי מזונות הילדים יעמדו בפני עצמם ללא קשר להליך הגירושין – ולפחות, לא ישמשו ככלי ניגוח
במסגרת המאבק המשפטי של הגירושין.
גיל הזכאות לתמיכה כלכלית
כפי שציין זאת בית המשפט העליון בפרשת פלוני ע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית פ"ד מח, אין לילדים אפשרות לרכוש עצמאות כלכלית לפני סיום השירות ולכן ניקבע שגיל התמיכה יהיה עד הגעת הילדים לגיל 21.
עם זאת, מאחר ובמהלך השירות הצבאי צה"ל נושא באחריות לאספקת חלק גדול מצרכי הילד,
יש להפחית מדמי התמיכה הכלכלית את המשכורת הצבאית – או כאשר ילד אינו משרת בצבא את שכר עבודתו.
ישנן מדינות בהן חובת התמיכה נמשכת גם בתקופה בה הילד
רוכש השכלה על- תיכונית – לעיתים עד גיל – 25 היות והאחריות ההורית כוללת את הכשרתו להתפרנס
בכוחות עצמו, וכדברי התלמוד במסכת קידושין שהאחריות ההורית כוללת ללמד את הילד מקצוע,
בבלי, קידושין כט, ע"א " : האב חייב בבנו... וללמדו אומנות" .
אחריות הורית משותפת
המרכיב הראשוני בחישוב גובה התמיכה הכלכלית הוא הכנסתם המשותפת של ההורים.
במסגרת אחריות הורית משותפת על שני ההורים לקיים קשר ישיר ורציף עם ילדיהם גם לאחר פירוק
התא המשפחתי – דבר המשרת את טובת הילד ואת זכותו לקשר ממשי עם שני הוריו. הנחת היסוד היא כי
הפחתה של דמי התמיכה הכלכלית בעקבות נטילת אחריות ממשית לטיפול בילד, תספק תמריץ משמעותי
למימוש ה- "אחריות הורית משותפת" ותעודד את מימוש זכות הילד לקשר עם שני הוריו.
כמובן יש
להיזהר מניצול-לרעה של הפחתה זו על ידי הורה המנסה באופן מניפולטיבי להפחית את דמי התמיכה
הכלכלית , על ידי תביעה למשמורת משותפת כשתביעה זו מוגשת שלא בתום לב ומן השפה ולחוץ בלבד.
הוצאות חריגות
הוצאה חריגה עבור צרכים בריאותיים או חינוכיים של הילד שהינה הכרחית ושלא היתה חזויה מראש
או שהיא במהותה חד-פעמית, תשולם על ידי שני ההורים לפי חלקם היחסי בתמיכה הכלכלית של הילד.
פסיקת מזונות תקדימית שסללה את הדרך לוועדת שיפמן
ביום 2.10.05 (בע"מ 2433/04) ניתנה בבית המשפט העליון החלטה חשובה ע"י כבוד השופטת
איילה פרוקצ'ה אשר קבעה כי כאשר נקבע סכום מזונות יש לקחת בחשבון גם את יכולתה
הכלכלית של האם אשר משליכה על היקף צרכיו של הילד ועל היקף המזונות שעל האב לשלם
בית המשפט העליון ציין כי פסיקת מזונות על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל
המקורות אינו סותר את הדין האישי ומתיישב עם תפיסת החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)
תשי"ט - 1959.
הטבות מס - מזונות ילדים
הפסיקה הבהירה כי סעיף 40ב2 לפקודה חל גם על תשלום מזונות לילדים קטינים - לפיכן תינתן
נקודת זכות נוספת. לילדים בגירים (גיל 18 וצבא) ינתנו שתי נקודות זיכוי מכוח סעיף
45 לפקודה ובתנאי שהמזונות משולמים מכוח חוק המזונות וסעיף 40ב2 לא חל עליהם. עד
פס"ד זה תחולת החוק לא הייתה ברורה שכן, מס הכנסה התיר שתי נקודות זיכוי רק למשלם
מזונות עבור קרוב משותק, עיוור, מרותק למיטה לצמיתות , או תלוי בלתי שפוי. פס"ד
זה לימד כי את הסכמי המזונות יש לאשר בבית המשפט גם מכוח חוק המזונות וזאת כדי
להנות משתי נקודות זיכוי עבור הבגיר הנזקק - למשל היותו בשירות חובה בצבא וחוסר
יכולתו לדאוג לכלכלתו באופן עצמאי ע"א 2704/99 ע"א2875/00 משה מילשטיין נ פ"ש
ת"א 1 - יוסי אברהם נ פ"ש ת"א 3 בפני הרכב מצא-שרטסברג-טירקל ביום 30/7/03,
בכדי לקבל הטבת מס זאת יש להקפיד בניסוח המשפטי בעריכת הסכם הגירושין -
ראה דוגמאות הסכמי גירושין.
כמו כן, במצבים מסויימים למתגרשים קיימות הטבות מס מהותיות הקשורות במיסוי מקרקעין.
טובת הילדים - פס"ד בעניין מזונות אינו סופי
חשוב לזכור!
פסק דין למזונות לעולם אינו סופי, ותמיד קיימת אפשרות לבחון אותו מחדש
וזאת באם אירע שינוי נסיבות מהותי.
בנושא גירושין מומלץ לקרוא את המאמר
גירושין - מתגרשים בכבוד
האתר והמחשבונים פותחו ע''י
עורך דין שרון טל עבור בעלי זכות שימוש אישית במחשבונים המשפטיים (שופטים, דיינים, עורכי דין, רואי חשבון , שמאים, בוררים, מגשרים, מומחים ואנשי מקצוע).
ט.ל.ח - בכל מקרה של סתירה בין תוצאות החישוב/מידע לבין האמור בחוק - האמור בחוק גובר.
השימוש במחשבונים ובמידע באחריות המשתמש בלבד ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי אישי.