יהדות
ראש השנה  - צום גדליה
יום כיפור -  כל נדרי -  כרת
חג סוכות
חנוכה
טו בשבט
חג פורים
מגילת אסתר
חג פסח
ההגדה של פסח
יום העצמאות
ל"ג בעומר
יום ירושלים
חג שבועות
יז בתמוז - בין המיצרים
ט באב
טו באב - חג האהבה
יום המעשים הטובים
עשרת הדיברות
ציר הזמן ביהדות


  

יזכור

תפילת יזכור - יזכור עם ישראל
יִזְכֹּר עַם יִשׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו,
הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, חַיָּלֵי צְבָא-הֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל,
וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים
בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְכָל אַנְשֵי קְהִילִיַּת הַמּוֹדִיעִין
וְהַבִּטָּחוֹן וְאַנְשֵי הַמִּשְׁטָרָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם
בָּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,
וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ
בִּידֵי מְרָצְחִים מֵאִרְגּוּנֵי הָטֶּרוֹר.

יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַך בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים
וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשָׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש
אֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.

יִהְיוּ חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן
חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.

  תפילה לזכר הקדושים
אבינו שבשמים, אל אלהי הרוחות לכל בשר, זכר נא את הנשמות
הזכות והטהורות של בנינו ובנותינו אשר הערו את נפשם למות מות
גיבורים בהחלצם לעזרת העם והארץ: מנשרים קלו ומאריות גברו
במלחמתם למען שחרור עמם ומולדתם: בעלותם על מזבח תקומת
ישראל בארץ קדשו הפיחו רוח עז וגבורה בכל בית ישראל בארץ
ובתפוצות, ויתעורר לקראת גאלתו ופדות נפשו: יזכרם אלוהינו
לטובה עם רבבות אלפי קדושי ישראל וגיבוריו מימי עולם: בצרור
החיים יצרר את נשמתם בגן עדן תהא מנוחתם וינוחו בשלום על
משכבם ויעמדו לגורלם לקץ הימים, אמן:

תפילת אל מלא רחמים
תפילה זו נאמרת ביום הזיכרון לחללי צה"ל
ביום העצמאות וביום ירושלים
אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי
הַשְּׁכִינָה בַּמַּעֲלוֹת קְדוֹשִׁים, טְהוֹרִים וְגִבּוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַl
מַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּלְחֲמוּ בְּכָל מַעַרְכוֹת
יִשְׂרָאֵל, בַּמַּחְתֶּרֶת וּבִצְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל וְשֶׁנָּפְלוּ
בְּמִלְחַמְתָּם וּמָסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, הָעָם וְהָאָרֶץ
בַּעֲבוּר שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְעִלּוּי נִשְׁמוֹתֵיהֶם. לָכֵן בַּעַל
הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר
הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם, ה' הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן עֵדֶן מְנוּחָתָם
וְיָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכְּבוֹתָם וְתַעֲמֹד לְכָל יִשְׂרָאֵל זְכוּתָם
וְיַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן

התקווה - ההמנון הלאומי

כל עוד בלבב פנימה
נפש יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח קדימה
עין לציון צופיה -
עוד לא אבדה תקותנו,
התקוה בת שנות אלפים.
להיות עם חופשי בארצנו,
ארץ ציון, ירושלים.
  קינת דוד
הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים:
אַל-תַּגִּידוּ בְגַת אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצוֹת אַשְׁקְלוֹן
פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים
פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים:
הֲרֵי בָגִּלְבּוֹעַ אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְּרוּמוֹת
כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים
מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן:
מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים
קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר
וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָּשׁוּב רֵיקָם.
שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם
וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ
מִנְשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ:
בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל-שָׁאוּל בְּכֶינָה
הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם-עֲדָנִים
הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן
אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה
יְהוֹנָתָן עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל:
צַר-לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִי מְאֹד
נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים
אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה:
שמואל ב', א': יט-כז


סימלי יום הזיכרון לחללי צה"ל - מדינת ישראל חולקת כבוד לחללים שנפלו בכל מערכות ישראל

החיים במדינת ישראל אינם דבר מובן מאליו, לוחמים רבים חרפו נפשם כדי שלנו כיהודים תהיה זכות קיום על פיסת קרקע קטנה בכדור הארץ. אותה פיסת קרקע שבה חיו אבותינו - אברהם יצחק ויעקב, אותה פיסת קרקע שבה גרו בני ישראל שחזרו מעבדות במיצרים וחיו בה בתקופת הנביאים , המלכים בינהם שאול המלך , דוד המלך ושלמה המלך שהקים בה את בית המקדש בירושלים לעם ישראל. לאורך כל ההיסטוריה לעם ישראל או חלקו (אחרי חורבן בית המקדש הראשון והשני - מרד המכבים) הייתה נוכחות מתמדת בארץ ישראל. מאז 1860 - עת החלה היציאה מן החומות בירושלים ועד עצם ימים אלו אנו נלחמים על קיימונו כיהודים - ללא ארץ ישראל היודעת להגן על אזרחיה החשש הכבד הוא שתהיה שואה שניה. יום זיכרון הוא יום גבורה ללוחמי צבא ההגנה לישראל ושאר כוחות הביטחון שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל. פרח דם מכבים אדום, סמלו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
בערב יום הזיכרון נשמעת בכל הארץ צפירת דומייה בשעה 20:00, למשך שתי דקות. ומיד מתחיל טקס יום הזיכרון הממלכתי ברחבת הכותל המערבי בירושלים. את הטקס פותח נשיא המדינה אשר מדליק את המשואה לזכר הנופלים. הרמטכ"ל - ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל נושא נאום בפני הורים וחיילים שכולים.
ביום הזיכרון עצמו, נשמעת צפירת דומייה בשעה 11:00 בבוקר. למשך שתי דקות נעמדת מדינת ישראל דום, לזכרם של הנופלים. מכוניות נעצרות בצידי הכבישים ודגלי ישראל מורדים לחצי התורן. בבתי הקברות הצבאיים נערכות אזכרות לחללי צה"ל ובבתי ספר מתקיימים טקסי זיכרון שאותם מנהלים התלמידים. תלמידים וחיילים עומדים במשמרות כבוד ליד אנדרטאות ומצבות זיכרון.
בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים נפתח טקס הזיכרון הראשי בתפילת "יזכור", מפי הרב הראשי לצה"ל, בהשתתפות נשיא המדינה, חברי הממשלות ומשפחות הנופלים. בתי השעשועים סגורים, ברדיו משמיעים שירים שקטים ועצובים ובטלוויזיה משדרים תכניות אודות הנופלים. במהלך יום הזיכרון מתנהלים החיים בארץ בצל השכול והזיכרון. יום הזיכרון חל יום לפני יום העצמאות, כסמל למחיר ששילמה המדינה על הקמתה.


חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג - 1963

ד' באייר - יום הזכרון1. (א) ד' באייר הוא יום זכרון גבורה ללוחמי צבא-הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל, להתייחדות עם זכרם ולהעלאת מעשי גבורתם.
(ב) חל ד' באייר בששי בשבוע, יקויים יום הזכרון ביום ב' באייר של אותה שנה; חל בחמישי בשבוע, יקויים יום הזכרון ביום ג' באייר של אותה שנה; חל בראשון בשבוע, יקויים יום הזכרון ביום ה' באייר של אותה שנה.
 
תחילתו של יום הזכרון 2. תחילתו של יום הזכרון היא משקיעת החמה אור לאור ד' באייר או ג' באייר או ב' באייר, הכל לפי הענין, וסיומו עם צאת הכוכבים למחרתו.
 
דרכי קיום של יום הזכרון 3. ביום הזכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; יקויימו אזכרות ועצרות-עם; ייערכו טכסי התייחדות במחנות צבא-הגנה לישראל ובמוסדות חינוך; תכניות השידורים יביעו את ייחודו של היום.
 
איסור עינוגים ציבוריים
4. (א) ביום הזכרון לא יקויימו עינוגים ציבוריים.
(ב) בליל יום הזכרון יהיו בתי קפה סגורים מתחילת יום הזכרון ועד לזריחת השמש למחרתו.
(ג) העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), דינו - קנס.
(ד) לענין סעיף זה, "עינוג ציבורי" - כמשמעותו בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968.
 
היעדרות קרוב משפחה מעבודה 4א. (א) קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזכרון; לענין זה יראו עובד שנעדר מעבודתו כאילו עבד.
(ב) לענין סעיף זה, "קרוב משפחה" - הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות.
 
הוראות לקיום יום הזכרון 5. שר הבטחון, בהתייעצות עם המועצה הציבורית המייעצת שנתמנתה לענין חוק בתי קברות צבאיים, תש"י - 1950 , רשאי להורות הוראות לקיום יום הזכרון בהתאם לחוק זה.
_________________________
נתקבל בכנסת ביום ג' בניסן תשכ"ג (28 במרס 1963);

תמונת להבה



נזכור את כולם - האתר הרשמי להנצחת חללי צה"ל

לעד - אתר לזכר אזרחים נפגעי פעולות איבה

מכתב הספד מאב שכול לבנו שנפל במלחמת ששת הימים

קדיש

הורדה קדיש ותפילות בחינם לטלפון וטאבלטים שתומכים באנדוריד:
תפילות לעילוי שם הנפטר - תפילות באזכרות - תפילות לחללי צה"ל - הזכרת נשמות - תהילים לפי שם הנפטר


יום העצמאות